היה לי ליל הסדר הכי סוציומטי אבל הכי נחמד מזה שנים, לבד בבית עם אמא שלי, על אוכל הכי טעים שאפשר לבקש. אל תגידו לאף אחד, אכלתי גפילטע פיש, ושרדתי כדי לספר לכם על זה.
הייתי אתמול באחד המקומות התל אביביים הכי צפופים והכי עמוסי תיירים ועישונים מכל מני סוגים. היו גם ערסים שהסתננו פנימה. בעיקר נהניתי מהחברה, היה כיף לצאת ושכשהתור עמוס בכניסה וכולם משתפשפים אחד כנגד השני כדי להגיע לאורגזמה או לסלקטורית, מה שיגיע קודם, אני מייבבת לידיד שלי מהלימודים שיכניס אותי כמו שהבטיח... אז נכנסתי בחינם עם חברה שלי מכניסה צדדית ואפילו צ'ופרתי ביין אדום. הוא עשה לי קצת פדיחות לקראת סוף הערב כשהוא האכיל את חברה שלי לוקשים (כלומר, היא פתיה שמסוגלת להאמין למה שאמר, נניח, על זה שהוא התחיל איתי ואני סירבתי, וזו הייתה הזדמנות חד פעמית ואני פגעתי בו וכו') גם אחרי שהסברתי לה שלא לא לא הוא רק ידיד שלי וכו'.
עכשיו לשורת המחץ שתזכיר לכם עם מי יש לכם עסק... הייתי במצברוח ממש חביב אתמול, זה התחיל לי מהרגע שהתקרבה החופשה, כלומר לא התחיל אתמול. המצברוח הזה התבטא גם באנרגיות מיניות, רצון לנקנק איזה מישהו עד אובדן הכרה וחושים. חשבתי לי שחבל לטרוח להכיר מישהו חדש לשם הפעולה הזו, הרי אני לא שוכבת עם אף אחד על הפעם הראשונה שנפגשים, לכן המומנטום פה מתפספס. ישר חשבתי על הפתרון... מק'דרימי... כן כן... אחד כזה שבכל פעם שאני חושבת לכיוון שלו הוא צץ בלי שיקראו לו...
הבוקר, עדיין כשצורתי כשל מיטתי, קיבלתי הודעונת ממר מק'דרימי... ממש טלפתיה, בתיה... וקבענו להשתמע במהלך היום כדי לעשות איזה "משהו"... והוא שוקל לקנות דירה בשכונתי. זה לא שהוא גר רחוק ממני, אבל זיון עם שכן זו ליגה...
ב"קוראים לי ארל" היה קטע ממש נחמד, ונחמד שסוף סוף אני שמה לב לפרטים קטנים ולמחוות. בו ברידג'ס מגלם את אבא של ארל, ובהיתקלות עם איזה סוחר סמים, הלה כינה אותו "דוד"... אז ברידג'ס ענה לו "אל תקרא לי דוד"... אז הסוחר ענה לו: "איזי, ליבובסקי"... ענק...
ומי שלא מכיר את הסרט "ביג ליבובסקי" שיתבייש לו וילך לראות, זה הסרט של כל הזמנים.
הולכת לקנות נעלים (אז מה אם יש לי 8 טריליון זוגות?)
חג שמח וגוד שאבאס,
Skin Protectant
מתבליינת
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Skin Protectant