לחות ללא פשרות

שקלתי להיפטר מהסלולרי שלי. הסקתי שבמהלך השבוע האחרון סיננתי יותר משעניתי לשיחות. זה התחיל מטלפונים מהעבודה לשעבר - שרצו שאצטרף לטיול משרדי. לא מתחשק לי לפרט מדוע התעצבנתי מצורת ההזמנה הזו, כי מי שלא מכיר את המשרד הזה עשוי לחשוב שאני דיווה טמפרמנטית. אח"כ המסננת עברה לטפל בשיחות מבחורים שהעלמתי.זה באמת מציק, בגלל אלה שחושבים שזה מאוד מתוחכם להתקשר מחסוי שתי דקות אחרי שסיננתי את השיחה מהמספר המזוהה. החלטתי שלא להיפטר מהסלולרי, ולא לעשות אנ-אינסטול למסנג'ר (פתחו נגדי בחזית גם שם מסתבר). למה שאהיה בעונש? למה לסנן גם את אלה שאני רוצה לענות להן? אני אצטרך בין כה וכה את אמצעי התקשורת האלה כדי לארגן על-האש בסופה"ש, לחגוג את סוף עונת המבחנים ותחילת עונת הקיץ והחברים. 

כשהייתי ילדה בחופש הגדול תמיד חשבתי שאת הקיץ אעביר בשריצה רבתי, אבל לקיץ הזה יש לי תכניות, כי נמאס לי מההסגר והשריצה המסיבית שהתחילה ביוני ועומדת להיגמר ביום שלישי. אחת התכניות היא חיפוש התמחות עם דגש למקום שמחפש סנג'ר הידוע בכינויו "טרום-מתמחה". העניין עם הטרום מתמחה הוא כמובן בשביל הפרנסה, כי העוני שתקף אותי ממש לא מתאים לי, וגם לא מתאים לי לחתום בלשכה כל כך הרבה זמן ובסוף לגלות שהמוסד לביטוח לאומי לא מעוניין לשלם לי את הכמה גרושים שמגיעים לי (בהתעלם מזה שאני סטודנטית, כן?). בכלל, מה זה הכלל הדבילי הזה שמקשים על סטודנטים? זה פלח האוכלוסיה שהכי נדפק. זה שאני הולכת ללמוד לא אומר שהפכתי לרוקפלר והנמלים שתקפו לי את השירותים והאמבטיה עשויות זהב 24 קראט (talk about "golden showers" eheh). עבדתי כמו חמור כדי שאוכל לממן את הלימודים ועכשיו שאני מובטלת אין לי זכויות? זיבי. אז לא הצהרתי שאני סטודנטית. שיעבדו קשה לחפש אותי. 

האמת, שעדיף לי למצוא עבודה נורמלית לפני שהפקיד הדגנרט משירות התעסוקה ימצא לי עבודה בתור פקידה במוסך. הייתי צריכה להגיד שאני מאלפת אריות לבקנים בשירה ביידיש או משהו. כמה כבר אוכל להעמיד פנים שאני לא באמת סתומה וכמה עוד תירוצים נותרו לי בהיכון לשליפה מהשרוול הקצר? 

שמישהו ידליק את המזגן, חם פה 

סובלת בשקט בחושך לבד