לחות ללא פשרות

כשאני נופלת לשנ"צ בערב יציאה, אין מצב שבעולם שאתעורר, לפחות לא באותו הערב. המשמעות היא שהרסתי יציאה, גם אם הבנות התלבשו, התאפרו והתחתכו לכבוד הערב.

הפעם זה חזר אלי כמו בומרנג - הידיד מהלימודים ניגן לי על הגן הפולני, לכן התארגנתי לצאת איתו הערב. הוא אמר שהוא מניח את הראש לשנ"צ. מה השעה עכשיו? הוא עדיין לא התעורר - לפני כשעתיים הוא מלמל לי בטלפון משהו שיש לו עסק לא גמור עם השמיכה ומשום מה שגיתי כשנתתי לו להמשיך לנמנם. מאז נעלמו עקבותיו, וכעת אני ישובה דרוכה לפעולה, צופה במשחק המשעמם של הנבחרת וחושבת על נזקי העישון (הקול של שלמה שרף נוראי). יש לי תכנית ב' אבל לא מתחשק לי להפעיל אותה. אם יש מישהו שלא מתחשק לי לראות מדובר באיש מתכנית ב', התרח. כבר אמרתי לו שאני תפוסה הערב והוא ענה שהוא מתגעגע. לא הגבתי לשטות הזו ועדיף לי כבר להישאר בבית. 

כך עבר חלף לו הקיץ

ואיתו מיטב שנותיי.

תכניות נועדו לאדריכלים, לא למשפטנים.