חזרתי מדייט עם מישהו שנראה כמו אחיו התאום של היזיז לשעבר. הם דומים באופן מפחיד. כמה מפחיד?
רק אתמול גיליתי שליזל"ש יש פייסבוק, כמה הוא הרזה וכמה אשתו מכוערת (כלומר, פגשתי את אשתו פעם, ידעתי שהיא מכוערת, אבל לא עד כדי כך!), וכבר היום נוחת עלי משום מקום הכפיל.
חצי הערב בהיתי בו וחשבתי, האם זה הוא? האם הוא לקח חופש לערב אחד מחיי הנישואין והחליט למתוח אותי? או שזה טריק שהוא הפעיל דרך קרוב משפחה שיכול למכור לוקש לכל המרבה במחיר?
כמובן שלא אמרתי לכפיל מילה בנושא, אלא שמצד אחד זרמתי בשיחה והקשבתי, ומהצד האחר הציניות שלי מנסה לבדוק היכן המצלמה הנסתרת.
ככה לא מוצאים חבר.
לפחות לא דרך האתר הארור ההוא.
כמה ארור?
א. איזה אחד מהשכבה שלי כותב לי שירי אהבה רומנטיים ודביקים להחריד במטרה שניפגש.
ב. איזה אידיוט שפגשתי דרך האתר ארב לי בשניה שהתחברתי.
ג. כבר התרגלתי שאנשים שמכירים אותי פה ושם מרגלים אחרים וסקרנים לראות מה רשמתי.
ד. בל נשכח את זה שה-אקס שלי הציץ אף הוא שם.
ה. דז'ה-וו נוסח הדייט שלי הערב... הייתי קצת פחות מופתעת לו הייתי נתקלת בו בלייב וכך היה נוצר הדייט. אם לא היה מדובר במדיית האינטרנט לא הייתי הופכת לפרנואידית וצינית.
לפחות לא נפגשתי עדיין עם מר תרח. הידד.
יש לי סלולרי חדש וכבר הספקתי לאבד את האוזניה שלו. ככה זה כשאני עסוקה בלהבין מה הסיפור של הכפיל. מצחיק אותי שלכל אחד יש כינוי: תרח, כפיל. קצת פחות מצחיק - עוד לא ירד קו מהסלולה וכבר איבדתי את האוזניה. חפיף.
אה, שיהיה ברור, גם הפלאפון וגם הכפיל - חתיכים.
בויה!
Skin Protectant,
אם שותים לא נוהגים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Skin Protectant