ליום ההולדת, קיבלתי מנשמתי התאומה מתנה ורודה בובתית. המתנה הפכה אותי לדודה (נכון, לא דודה ביולוגית, אבל כמעט! היא לא תרגיש בהבדל!), ולא יכולתי לבקש יותר.
ביליתי איתן את רוב היום וכשהיינו רק שתינו לבד באזור, אני והבובה, הגנבתי דמעה של התרגשות. לא נספר לאמא. את המוצץ הראשון היא קיבלה ממני, וכנראה שאני אפנק אותה מלא. לא קניתי לה רק אחד כמובן, אלא ארבעה.
תכל'ס אני יותר חסרת אונים ממנה - כשהבכי שלה לא נפסק, בחיי שאין לי מושג איך להקל עליה (מוצץ, חיתול, אוכל, שינה או אמאאאאאאאאאאאא קחי אותי ממנה כבר!!!)
המון טלפונים קיבלתי היום ובכולם התרכזתי יותר בבובה מאשר ביום "שלי". לכן, מעבר לברכה השגרתית של "יומולדת שמח" קיבלתי גם הרבה "בקרוב אצלך", ובכל פעם שבירכוני כך, קיוויתי שלפני כן יקרה "בקרוב אצלי" אחר.
הראשון שבירך אותי ליום ההולדת ביום ההולדת עצמו היה מר תרח. נפגשנו, היה לא משהו, כרגיל, הלכתי לישון מאוחר, עד שמישהו חסוי החליט להעיר אותי כעבור שעתיים ב-3 שיחות שלא נענו. וזו לא הייתה שעה סימפטית לקום בה.
מחר בערב אולי יתממש ערב הבירות והדאחקות עם החדש מהלימודים, אבל עד שנגיע לערב איזה יום ארוך הולך להיות לי.... (טרטורים בלשכה ובייבי ואמא'לה חוזרות הביתה באמצעות דודה הסעות (ע"ר)!!!)וביום שבת.... מסיבת יומולדת.... לרקוד, אמרתי! יש המון סיבות לרקוד!
ה-דודה של שנות האלפיים,
Skin Protectant
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Skin Protectant