לחות ללא פשרות

אחרי שנה (כמעט) מגיע הרגע שבו אני עושה חושבים, עומדת על טיב היחסים בינינו, וחושבת לאן אפשר להתקדם והאם זה ריאלי.

לגבי הריאלי - נוכחתי הבוקר שריאלי והוא זה שני דברים רחוקים זה מזה.

יש דברים שאני לא אוהבת בו והם לא משפיעים עלי כי אני אוהבת בו המון דברים אחרים. מה שאני לא אוהבת בו וכן משפיע עלי זה שהוא מקובע, ויש בו מעצורים שגורמים לו לדבר הרבה ולא לעשות דבר. לפעמים טוב שהוא לא עושה, כי הצהרת הכוונות מעידה על הכוונות שלא מתאימות לי או לנו כזוג.

זהו רגע של בכי, כי אני שונאת להגיע למצבים האלה שעלי לנהל שיחת נפש, להציב אולטימטום או לדלג עליו ולבצע מהלך חד צדדי.

אני לא רוצה להיפרד ממנו, אבל אני מבזבזת את הזמן איתו. אני לא אשרוד איתו עוד שנה בשיתוק הזה שלנו.