קשר עם חברה מהעבר חודש לאחרונה, ולעומת העבר, ששתי לדבר איתה. אני מרגישה שהפעם אשקיע בה יותר ממה שנתתי בעבר (שזה כלום, לא כ"כ ספרתי אותה). הסקתי מכך שאולי הטיימינג עשה את ההבדל, אולי בגלגול הקודם הקשר הזה לא היה צפוי להצליח.
הבחור מאתמול בערב העסיק אותי עד 1 בלילה, והיו כל הסממנים לכך שהולך להיות ערב סטאטי לחלוטין. אני רואה שאמשיך אותו לפחות עד לדייט הבא. להגיד שנפלתי מהרגליים? לא נפלתי. אולי אני לא צריכה ליפול, ואולי זה צריך להיות ככה. נראה לי שהתבגרתי. בהתחשב שבפעם הקודמת שיצאתי עם מישהו, הסתנוורתי מהאופן בו הוא דיבר ומזה שהוא מציג חזות מאוד כריזמטית, וברגע שהעננה התפזרה הבנתי שהוא סתם אידיוט ולא היה לי מובן מה חיפשתי בו. זה לא היה בשלהי שנות התשעים, חבובים, זה היה לפני כמה שבועות. אני באמת שלא מחפשת קשר דיסקוטק. מגיע לי גם להתברגן קצת ולחיות חיים חנונים, כי בנפשי אני יכולה להיות מגניבה אבל אינני מהפרועות האלה שנעדרות כל עכבות וכל מוסר בסיסי. כן, הוא חנון. ואני לא לגמרי שקטה עכשיו, כי הוא עוסק במשהו הייטקיסטי שמתקשר גם לתופעת "האח הגדול" ואולי אני בעצם כותבת כשהוא מעברו צופה בכל מילה ויודע לזהות את הבלוג שלי בין כל אלפי הבלוגים. גם אם כן, החלטנו שאנחנו כנים. דיברנו גם על מה שאנחנו מחפשים בקשר וזה בערך אותו הדבר. לא אמרנו שצריכים להיות זהים... צריך להיות זהירים. אני שמחה שזה נגמר בנשיקה ג'נטלמנית על הלחי ולא בבליעה הדדית. בחור שמכבד, ולא בחור שמתכבד. וכן, דיברנו היום.
איזה איש ששייך לזן האנטי תזה שהתאמצתי לתאר למעלה, שניסה להתאים אותי למצעים שלו בתקופה מסוימת בעבר בירך אותי לשלום במסנג'ר רגעים ספורים אחרי שנכנסתי הביתה. זה אחד מהאנשים שלא ברור לי מדוע טרח לכתוב ומה בדיוק ניסה להשיג, כי בפעם הראשונה לפני שנים הוא קיבל "לא" נחרץ, בוודאי שאחרי זמן כה רב לא אשנה את דעתי. שיחה בעלת אופי תמוה שכזה לא תתקדם הלאה פרט לזחילה למחילה שממנו הוא בא ואני - לעיסוקיי השונים.
יום אחד, ואני מעדיפה בסוף השבוע, אני אקח את הדו-גלגלי שלי ואגיע לפארק הלאומי כדי לחרוש כל מסלול הליכה שנסלל שם. החלטית אני, וגם הגשם לא יעצור בעדי.