(נתעלם מהתהיה, שמא השיר הוא להיט בכל מועדוני הגייז הקרובים לבתיכם, השיר יפהההה מוזמן לשלי.)
שאלה לי למי מכם שנשוי או עומד להתחתן, המורכבת מתתי-שאלות. אני יודעת שאין פה רבים כאלה, או שיש ואינם מודים באשמה - סה"כ לצאת מהארון זה עסק ביש.
כשראיתם את הבחורה המיועדת... ידעתם מההתחלה שזה הכיוון? או שהתחלתם בנקודה שגיששתם ולא ידעתם מה אתם רוצים או תרצו? הייתה לכם הרגשה טובה? הרגשתם משהו אחר מקשרים קודמים?
ברמת העיקרון ניסחתי את השאלה בלשון זכר, כי עניין אותי לדעת מה המין הפחות יפה חושב. קצת פחות נהיר לי קו המחשבה של הבחורימים. אך, כדי לא להפלות את המין החזק והיפה, אתן מוזמנות לענות על כך מזווית מבטכן ואשמח מאוד לקרוא את תשובותיכן.
ראשונה שענתה לי היא נשמתי התאומה (הידד, היא ממשיכה לקרוא כאן ולא פוצה את פיה 
): היא הרגישה משהו שונה, שלא היה אצל קודמיו. הוא כיבד אותה. שאלתי אותה אם ראתה משהו שונה בעיניים שלו. היא ענתה שכן - ואם אני טועה, תקני אותי, אני נוטה להיות סנילית.... 
חוץ מזה, מה קנית לי ברודוס? אל תגידי לי שלא חשבת עלי........ וווהההההה 
אם כן, אני מתעניינת לדעת, ואשמח לצרף את תשובותיכם/ן לפוסט הזה.
(נ.ב.- אין לזה אף לא קשר דקיק לקשר הנוכחי שלי. ככל הנראה אני אחתוך את הסיפור הזה השבוע, למרות שחשבתי שמשהו אחר וטוב יותר ייצא ממנו.*שיפול עליו גראד, לכל הרוחות, הוא מתקשר ומשעמם אותי*. יש לי עדות לכך, שכבר ראיתי את הכול, חוץ מאת ה-בחור. הייתי פה, הייתי שם, חוויתי דברים שלא מהעולם הזה, ולאו דווקא מהמובן החיובי. אני רוצה להאמין שלא כדאי לי לפתח ציניות מיזנתרופית ועל כן אני פתוחה לקרוא סיפורים של אחרים, יש לי מה ללמוד.)
אוי ויי. נ.ב. מס' 2. נדמה לי שאיתרתי את הבחור שיצאתי איתו לפני החבוב הנוכחי בתמונת פפראצי באתר שמתחרז עם "יאללה". המראה מחריד. לקח לי קצת זמן לתהות האם זה ייתכן, וכשחיברתי את הנתונים שבידי, עברה בי צמרמורת. אין ספק שעשיתי בשכל.
נ.ב. מס' 3 - אני חלשת אופי. שייפול הגראד עלי, רק שיהיה עדין.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Skin Protectant