אני אוהבת לעזור אבל שונאת טרמפיסטים נצלנים.
אני אוהבת ללכת לקורסים אבל שונאת את הלחץ של העבודות והמבחנים.
אני אוהבת שקט אבל שונאת שעמום.
אני אוהבת ביקורת אבל שונאת שהיא אינה עניינית.
אני אוהבת תשומת לב אבל שונאת מחמאות שקשורות למראה חיצוני.
אני אוהבת לאכול אבל שונאת לאכול יותר מדי, שבא להקיא
אני אוהבת לרכוב על הקטנוע, אבל שונאת את הפחד שאולי יקרה משהו רע
אני אוהבת סקס והרבה ממנו, אבל שונאת סטוצים ומעדיפה שלא יהיו בכלל
אני אוהבת קשר רציני, אבל שונאת כשאחד כזה אינו עולה יפה
אני אוהבת ציניות אבל שונאת שקרים (יש אנשים שמשקרים כדי להרחיק לכת)
אני אוהבת עשיה אבל שונאת כשאני ממציאה תירוצים להימנע ממנה
אני אוהבת כשיש לי ציפורניים ארוכות אבל שונאת אותן לאללה כשאני צריכה להשתמש בפלאפון והמקשים מתבלבלים.
אני אוהבת נימוס אבל שונאת כשאני לא שולטת בעצמי ומדברת לא יפה
אני אוהבת לכתוב אבל שונאת כשאין מוזה וכל מה שנותר הוא לגנוב כמה רגעים מהעבודה, לתקתק פוסט על הפיצי שלי ושכל הפוסט הזה בעצם הנו שטאנץ לא מקורי וחסר פואנטה.
תאהבו אותי,
אני אדם משעמם.
* כנראה שאני מעניינת מישהו/י אחרי הכול, שקרא/ה באדיקות כל מה שרשמתי בשלושת החודשים האחרונים. קודוס על הנחישות! (ומבחן בקיאות ייערך בהקדם)