לחות ללא פשרות

יונים מעוררות בי תחושת גועל, אפילו יותר מג'וקים. ג'וק זה סיפור של כמה רגעים, מה היד משגת במהירות רבה יתר: את הכפכף שאינו שלי או את התרסיס שיצחין גם אותי למוות. עד כמה שהייתי רוצה להרחיק יונים עם תרסיס בניחוח של מוות יקי, פחות אכזרי מצדי לגרשן עם זרנוק של מים או להבהיל אותן לאללה ע"י נקישה עוצמתית על חלון הזכוכית.

המיית היונים שמעירה משינה או שמטריפה את הדעת ברגעים שהכי נחוץ בהם ריכוז, שנואה עלי יותר מכל. זה אומר שנכשלתי בפעולת הגירוש הקודמת, מחד גיסא, ושניתנה לי הזדמנות נוספת לממש את היצר הסדיסטי שבי, מאידך גיסא.

כרגע אינני זקוקה נואשות לריכוז אבל אני משתוקקת לשינה ארוכה ואיכותית. אני לא צריכה להתרכז כשאני קוראת בפעם המיליארד את "על החירות" של מיל, כיוון שהפעם זה לא בשביל בחינה או עבודה, אבל אני זקוקה לשינה כי חזרתי להתרועע עם חבר מרעי בלילות, משהו שהיה נדיר במהלך כל השנה הזו. לקום לעבודה שדורשת מחשבה והתעלות על כל התככים והרכילויות, הקיטורים והלחצים, כשאני באוברדרפט של שעות שינה, היא חוויה לא נעימה, בייחוד כשהקולות הבוקעים מחלון חדר האמבטיה מבשרים שיש אדמה באופק והמבול הפסיק.

ועכשיו נעבור לפינה חדשה - כמה טיפש הבן של הבוס שלי:

הוא כ"כ טיפש, שכשנהיה שקט ומתקרבים אל אוזנו, שומעים את הים.

הוא כ"כ טיפש, שהוא מדגים את הקשר הקוסמי בין שמו של אדם לאופי שלו - עופר, על שום מה? כי שם בפנוכו של הקבסה יש רק עופרת.

הוא כ"כ טיפש, כמו מחשב ישן עם מעבד פַקְרוּמְטֶע ואפס זיכרון, כשצריך לעבד מידע הפיצי שבפצפון הוא מתחמם, מזיע, מראה סימנים של עצבנות ובסוף מסך כחול עם הודעת שגיאה.

נשאיר עוד לפעם אחרת.

אחד הדברים המגעילים לקיץ הישראלי: גבר עם בעיות הזעה קשות וריח גוף מזעזע, שעורך ביקורים תדירים ב-water closet, הולך יומיים רצוף עם אותה החולצה, שמבליטה את ה-man boobs שלו.

טיפ לרוכבים על הקטנוע בקיץ: לרכוב עם פה סגור ולרכוב עם משקפיים. מספיק לראות שמשה של רכב אחרי נסיעה מהירה ברחבי העיר כדי להבין.

אחד הדברים שהתגעגעתי אליהם במהלך השנה: ישיבה עם החבר'ה במועדון/דאנס בר וחווי דעת על העוברים ושבים. למשל, שלושה שבאו כולם חנוטים בחליפות עם קלסר כזה שתופס את הדפדפת ודפי מידע שחולקו במהלך מצגת תפסו את תשומת לבנו בצורה שהכריחה אותנו לבהות בהם. honey, i'm on a meeting, i'll be a little late, don't wait up, love you, bah-bye, אמרתי במבטא של פיליפ. פנינה שנונה יותר באה מכיוונו של בעלה של הנשמאמי שלי, מר כפרה, שציין שהמנהג לארח אורחים מחו"ל, כמו שאירח את חברו מאינגלנד, הוא לקחת אותו למועדון חשפנות או כמו שאחרים עושים, להזמין לו זונה. והפוסיקט היה מרחק הליכה...הוא זיהה אחד מהם בתור המארח הישראלי, שלוקח את השניים שאיתו לערב שכולו GOOD TIME ופאן פאן פאן.

אחד הדברים המיותרים ב"יס": ערוץ הריאליטי. כל הטמטום תחת אותה קורת גג. כרגע אמא שלי מכורה ל"רווק". הבריטי הדוחה שמחפש זיון, אה סליחה, שידוך. בקטע מסוים יושבות כמה בנות, ובאמצע השיחה, אחת מהן מצפצפת כמו פעמון גומי של אופניים, "מיפ מיפ" [או כמו road runner למי שזוכר]. מסתבר שיש לה טיקים, אבל טיקים משעשעים, יותר מהקונספט של התכנית הזו.

רשימת האנשים שצריך להוריד מהמרקע מלבד ג. יפית: אבי קושניר, מיכל דליות, צביקה הדר.

שאלה שמטרידה את אמא שלי הפולניה:

מה זה קובי אפללו ולמה הוא בכל חור?

ולסיום, אוכל לומר שמי שישן כפיות בקיץ כנראה שישן עם מזגן, אחרת לא מובן לי מה כל כך כיף בלגלות בבוקר שאתה והבחורה האקראית או האהבה החדשה לעת עתה שלך תרתי משמע "צמודים" במובן "סופרגלו צמודים".

אחלה קיץ!