לחות ללא פשרות

[הכול בולשיט, אל תאמינו לאף מילה, אני גיבורה]

משחקת אותה גיבורה גדולה

קמה על הרגלים,

לא בוכה

אין כאב, רק רוצה להתגלגל הצידה, לא לשכב שרועה באמצע הצומת

מתחת לגלגלים

רק שאמא לא תראה

איזה בלאגן עשיתי

אבל היא ראתה

ואין טעם להסתיר את הצליעה

את הסימנים הכחולים

את הכאב

והייתי צלולה

כל כך צלולה וגיבורה

רק אחרי שהיא ראתה אותי

התחיל לכאוב לי ולא הצלחתי לצעוד כמו שצריך

ורק היום, יומיים אחרי

אחרי שאתמול היה ממש כיף

השד יודע למה התחלתי לבכות

כמו ילדה קטנה

דווקא באוטובוס

ודווקא לבד בחדר במשרד

רציתי הביתה

רציתי חיבוק

ושוב אני בוכה

ופשוט אין לי סיבה

אני בחתיכה אחת

אבל בפנים - אלפי רסיסים

ואין להם סיבה להיות כאלה

אבל הם שם

וכואב לי.