לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

לחות ללא פשרות


Apply Generously

Avatarכינוי:  Skin Protectant

בת: 42

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

5/2009

רמזים


א.  בפייסבוק

יום א' : סקינ'וש [מתנתק]

יום ב': היי [ומתנתק]

יום ג': היי

תשובה: מה המצב?

הוא: הכל טוב, מה שלומך?

תשובה: טוב תודה

(הכנס סמול טוק קצר כאן, סמיילי שיחנוק את הרצף ושתיקה רועמת מצדי)

הוא: אני הולך להתקלח

אני: ביי

יום ד': היי

אני: היי מה קורה?

הוא: בלה בלה בלה 

אני: חג שמח ולילה לבן נהדר, אתה משתייך לאלו שרואים את המשחק או שיוצאים לרחובות??

הוא: יוצא לרחובות, זו הזדמנות מעולה להכיר בחורות...

אני: בהצלחה לך

הוא: (קלט נפנוף) נדבר (ושולח לי הזמנה לאירוע בסאבליים)

יום ה': היי 

יום ו': סקינ'וש 

אני: מה קורה?

הוא: אחלה (קשקוש כלשהו) אני הולך למסיבה בחלונות הגבוהים

את באה?

אני: לא יודעת, לא בא לי להידחק שם בתור, חוץ מזה איזו מוזיקה יש שם?

הוא: יאללה יאללה בלונדינית מי יכניס אותך באמת, ומה נהיית לי בררנית?

אני: מה אתה עושה דאווינים באיזו שעה אתה בא לקחת אותי?

הוא: לא יכול לקחת אותך הקטנוע בהרצה,  מצטער

אני: אז נשתמע

יום שבת: בוקר טוב 

אני: היי

הוא: מה כבר נגמר?

אני: הא?!

הוא: הסופ"ש

אני: עוד לא 12 בצהרים

הוא: שכחתי שאת לא עובדת

אני: אתה עם כל העבודה שלך לא שוכח לבלות כל השבוע אז על מה אתה בוכה בדיוק?

הוא: אני חוזר לישון, עדיין לא התאוששתי מאתמול

אני: ביי

 

שיחות נפש עמוקות עם אדם שמתקרב לגיל 40 ומתקרב לסף שריפת הפיוזים שלי.

 

ב. בג'ימייל, שבת בערב

הוא: בקיצור אם היית עונה אתמול הייתי מסדר לך חבר לנשנש אותו

נראה טוב

חתיך

אני: כן כן כן בטח

ככה אתה עושה לחברים שלך פימפינג? :D

לא חבל לך על החברים?   :D

הוא: למה מה תעשי להם?

אני: כמו טורנדו

הוא: הכל באהבה מותק שום דבר לא בכוח

אני: אבל רק אם חתיכים     :P

הוא: אני דואג לך למרות שאת לא דואגת לי

אני: חברות שלי נשואות או שהן כאלה שאתה לא רוצה זה המלאי מה לעשות לא חברותית כמוך  וחוץ מזה אתה שובר לבבות...

הוא: חחחח... לא אמרתי על החברות שלך אני לפחות מכיר אותן לא רוצה אף אחת אני דואג לעצמי בכוחות עצמי תודה הכוונה לדברים אחרים

אני: אז מה אתה רוצה ממני תגיד

הוא: אם לא הבנת אז כנראה לא נרמזת

אני: דברים אחרים?

אני מקשיבה דבר אליי

 נו

 נו

 נו

 מעצבן אחד

טוב לך לך תנוח תשים על עצמך קרח

 נראה לי שהלהבת את עצמך

 ביי

הוא: די אני לא חוזר על זה שוב גם כך את שברת את ליבי לפני חודש די מה את משחקת אותה לא מבינה

אני: אני בחיי שלא יודעת מה אתה רוצה יא אללה שלך

הוא: די שברת את הלב ואני מרוב שנפגעתי יוצא עם בחרות ללא סוף אבדתי את הראש והכל בגללך

אני: אני שמחה מאוד שזה משעשע אותך

 שים קרח ולך לחתולה

הוא: מה רע בי אומנם אני טיפה שחום אבל מה רע שרירי במעט נראה בסדר עומד בתקן הישראלי למה לדחות אותי ועוד בפורום לא נאות

אני: זה בגלל שאתה יפה מדי, אני עשויה למסגר אותך ולתלות אותך בסלון

 הנה אמרתי את זה עכשיו קח את זה ותעשה עם זה מה שאתה רוצה

הוא: טוב הבנתי כנראה שאני לא ראוי, חשבתי שיש לי סיכוי.. אני מבטיח לך לא לדבר על זה שוב... נהיה ידידי נפש שבוע טוב

אני:  אתה לא שפוי

הוא: אני שפוי אני שיכור skin

 חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

יאללה שבוע טוב נתראה ביום ב'

אני: השמש שרפה לך איזה פיוז

הוא: וואלה אולי אצלך

אני: לי נשרפו הברכיים לך המוח

לך לך תסתלבט על מישהי שתקנה את הלוקשים שאתה מוכר יאללה יאללה

הוא: טו-אוב

אני: מעצבן אחד

הוא: להת'

אני: ביי

שיחה עם ידיד שזועק זאב זאב ולא קולט שזה לא מצחיק. הדיבורים האלה גם בתור הלצה משכנעים אותי שידידות קרובה עם בחור לא תשרוד, ואין כזה דבר שאחד מהצדדים לא חשב/שקל את האפשרות לחצות את פס ההפרדה הרצוף

 

ג. אפילוג פייסבוק, תנחשו כבר לבד מי זה, יום א' (הערב)

הוא: היי

אני: היי

הוא:מה המצב?

אני:הכל טוב, מה איתך?

הוא: בסדר

מה עושה?

אני: לומדת

מה אתה עושה?

הוא: כל הכבוד

בבית

הייתי בלשכה, פגשתי את זאתי (החברה המשותפת) ואת ההיא (חברה שלה)

אני: הייתה שם השתלמות?

הוא: גם

זאתי  היתה בהשתלמות

ההיא ואני בועדת XXX

אני: מי נתן לך להיכנס לוועדה 

הוא: הצעירות

אני: חחח

אז היה כנס של ועדת קישוט

 

הוא:ועדה מהחשובות בלשכה

אני: ...אז מה עשית שם פרחח

הוא: באתי לבוש יפה, הם לא הבחינו בפרחחותי

תחזרי ללמוד

אני: לא הפסקתי לרגע 

הוא: במקביל?

את ממקבלת?

אני: אני מקובלת 

הוא: אמרת מקבלת?

אני: צריך מי שייתן בשביל שאני אקבל אז כנראה שלא אמרתי מקבלת

הוא: חח, מתי רואים אותך?

אני: רואים אותי כל הזמן... עוד לא נהייתי שקופה

הוא: הקירות מסתירים

אני: מה לעשות, שמו אותם בשביל שיהיה לי מרחב מוגן לקראת התרגיל של פיקוד העורף

הוא: כל הכבוד

אני: ותחי מדינת ישראל

 

 

שבוע טוב,

מאחלת לכולכם, שאם כבר שלחו אתכם להזדיין ונעניתם, שזה יהיה פרטנר טוב ולא סתם קאקער שמתחשק לכם לעקור לו את העין. [האיחול הלבבי הזה מיועד לבנים ולבנות, הניסוח הקלוקל "קאקער" יכול להתחלף ב"יאכנע" תלוי בהעדפתכם/ן. בכל מקרה, סלחו לי על היידיש]

 

 

אינשאללה מחר בבוקר ים.

Skin Protectant

 

 

 

נכתב על ידי Skin Protectant , 31/5/2009 23:04   בקטגוריות no sex  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חג


שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

זהו, אני חופשיה ! 
נכתב על ידי Skin Protectant , 28/5/2009 13:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



63


בתחנת האוטובוס שבה בכיתי הכי הרבה פעמים בחיי (כי תמיד הייתי מגיעה אליה בשעות הזויות אחרי מצבים מורטי עצבים) ירד סוף סוף האסימון שזהו... אין יותר. אני לא הולכת לדרוך בתחנה הזו יותר אחרי יום עבודה מעיק, ויותר לא צריכה להיות מעורבת בכל הקלחת שפרנסה אותי קרוב ל-7 שנים. 

אין לי מושג למה ההרגשה הייתה מוזרה ולא אושר נטו. 

כלומר,
מעבר לכך שהייתי צריכה פיפי באופן דחוף.

לא יכולתי לדמיין את הסוף הזה אחרת. בדיוק כמו שצפיתי - לא סלבריישן ולא רפש טהור. עדיין, חשבתי שארגיש אקסטזה מטורפת, בלי כל ההרהורים סביב האם אתגעגע ו"מה, כבר נגמר?!"

כולי ציפייה לתחילת החודש הבא. חירות, חירות ג'מבו כשאמא שלי תיסע לשבוע בחו"ל, מבחנים ואז חירות משנה"ל תשס"ט וגם חירות מהבלוג הזה.

ודבר אחרון-
קיבינימט עם דיני משפחה. מי צריך אותם בכלל 
נכתב על ידי Skin Protectant , 26/5/2009 19:28  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הנה זה בא שוב..

הייתי מתה לעצור את ההרגשה של הזומבי, שאפילו להתרגז אין לי למה, כי כבר מזמן עברתי את השלב שהייתי מתעצבנת מכל שטות קטנה שהייתה נאמרת.
הייתי רוצה לעצור את הדחף המעגלי לעזוב את הכול ולברוח מכאן. תמיד חולמת, תמיד רוצה אחרת, עושה בקושי מאית הפעולה בכיוון ומשתפנת. 

אני מאמינה שמהלך החיים שלי ישתנה בקרוב, אולי בגלל האבטלה והשקט שיווצר בגללה, ואולי בגלל סוף שנת הלימודים ותחילת תקופת הבחינות, ואולי כיוון שיהיה לי האומץ לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל לשלוט בגורל של עצמי. אולי אמצא לי מקום עבודה חדש עם תפקיד בעל משמעות, אולי אעבור לגור לבד סוף סוף. העיקר לא להישאר במקום

הייתי רוצה גם להרגיש משהו כשאני מחבקת מישהו - לדעת שזה לא הכרבול של אחרי משהו מכאני, חייתי. הייתי רוצה להתנשק עם מישהו ולהרגיש את ההתרגשות בשפתיים שלו ובאיך שהוא ילטף את גופי תוך כדי. נמאס להיות כל כך מסוגרת, קפוצה בתוך השכנוע העצמי הלא מוצלח של "מי צריך אותם בכלל, כולם דפוקים". אז נכון, הם כולם דפוקים, אבל אני רוצה דפוק אחד שיהיה שלי.

מתי ויתרתי על עצמי?
נכתב על ידי Skin Protectant , 24/5/2009 17:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כפותים


בסילבסטר של 2007 לא השארנו מהבית ההוא מ"ר אחד לא מחולל. כשכולם בירכו אחד את השניה "הפי ניו ייר" כמו נוצרים טובים, אנחנו גנחנו כמו חיות. הוא חיבק אותי, התכפתנו דקות ארוכות, הוא התהפך על הגב ודרש נעימים, ונרדמנו כדי לצבור כוחות לאחר כך. הרגשתי סיפוק כזה גדול לבלות סוף סוף את הסילבסטר בדיוק כמו שרציתי - לא מסיבות ולא נעלים, ינואר זה קר ולמי יש כוח להתלבש חם - וגם הרגשתי את הבלבול דופק לי את השכל. מצד אחד, ניגנו על תקליט היזיזים, ומצד שני, היינו כל הזמן ביחד ובאותו הראש. לפעמים הוא הוריד ראשים, לפעמים הייתי שיכורה מדי, אבל תמיד באותו החדר. מניאק היה השם האמצעי שלו ושרמוטה - שלי, אבל צעדתי במודע לטמטום הזה, וכשהוא התחבק איתי בתנוחת הסכו"ם, הרגשתי משהו כלפיו. היה שם משהו מעבר לשכרות ולהתמכרות שלנו לסקס. 

ביום חמישי היה לי דז'ה וו לשנה שעברה. לא אותו הבחור מהסילבסטר, כמובן, אלא מושא הפוסטים האחרונים, שצץ לו בדיוק שנה אחרי שנגמר בינינו. אחרי ששכבנו [בינינו, היו לי הרבה טובים ממנו] כמובן הגיע השלב של הכפיות, וכל מה שרציתי לעשות היה לברוח הביתה. הוא חיבק חיבוק דוב, ואני הרגשתי כמו גוש קרח פולני, שאם אני נדבקת אליו זה לא משום שיש לי רגש כלפיו, אלא משום שיש ארטיקים שנדבקים ללשון מרוב קור ואז באסה לנסות להפריד ביניהם. 

כנראה שזו אינדיקציה טובה עבורי, שאיבדתי עניין עוד לפני שזה התחיל. היה לי אקשן כשהוא בא כמו השטן מאחורי בדיוק כשריכלתי עליו, ואפילו היה לי נחמד שישנו מתח באוויר ביום ההולדת של חברה שלי, שהוא בפינה אחת ואני באחרת ואני לא צריכה להיות נחמדה אליו כי אנחנו אקסים-עאלק, ובסנוקר כל התנועות הסקסיות שלי היו בגדר נרות חנוכה עבורו. האקשן נגמר בדיוק ברגע שהצעתי לו לחתוך מהפאב למקום אחר, ביודעין שהמקום הזה נמצא במקרה בכתובתו, כי אז התחיל הליך הבירור שנחתם בכפיות. אם כן, לא היה לי למה להתגעגע. 
כשהוא פונה אלי עכשיו ופוצח בשיחה מאופקת, אני מרגישה כאב בגרון, כאילו ניסיתי לבלוע כדור צמר. יתכן שסתם התקררתי מהמעברים החדים ממיזוג לחמסין, אך כשהוא ניסה לצחוק איתי על הצינון שלי ולומר לי "תהיי יפה ותשתקי" החלטתי לקבל את העצה המועילה שלו ולייבש אותו ב"טוב" ובהיעלמות קלה לעיסוקים אחרים. 

הפיל הלבן עם הנקודות הוורודות נראה לי שחרבן מזמן ודרכנו ב"עוגה" שלו לא הרבה אחרי-כן, אבל רק עכשיו חלחל הריח לאפי. 
נכתב על ידי Skin Protectant , 20/5/2009 00:34  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSkin Protectant אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Skin Protectant ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)