היי אז חזרתי
נוכחתי לדעת שאחרי שכתבתי הרגשתי טוב עם עצמי הרגשתי שאני סוף סוף משתחררת . thank god ....
אז הנה ההמשך:
לאחר מה שקרה נחפתי ללכת למקלחת ולהתנקות הרגשתי כ"כ מזוהמת לא יודעת איך להסביר זאת. (היום אני יודעת שכל אישה שעוברת אונס מרגישה צורך להתקרצף כאילו לא היה מחר ) כשסיימתי יצאתי מהר מביתה של סבתי, למזלי הוא לא שם לב פחדתי שיחזור על עצמו או שעשה את עצמו לא שם לב כיוון שהרגיש רע עם מה שעשה... מי יודע
כשהייתי בת שמונה איבדתי את חברי הטוב, מ' הוא היה בן גילי כשנהרג מתאונת דרכים . אני לא יודעת איך להסביר זאת, אךלמרות שלא ידעתי מוות מהו הרגשתי את חסרונו בעוצמה חזקה.כל משפחתי הרגישה נורא בעקבות המקרה לקח לנו הרבה זמן עד שהתגברנו , אם בכלל , זהו מוות לא נתפס ילד קט בן שמונה מה כבר הוא עשה כדישאלוהים יקח אותו . אימו השתגעה בעקבות המוות אך ברוך ה' היום כבר הם בסדר
.
בעקבות האירוע אחי השתנה מאוד , הוא היה בן 12 כשזה קרה כל תפיסת חייו השתנתה כליל, הוא החל לעשן ולשתות והקשר ביננו התערער , יותר ממה שהיה אז (הרי בכל משפחה יש מריבות בין האחים ) היינו ועודנו עכשיו כמו חתול ועכבר תמיד רבים ומתכסחים , שאפילו היו מקרים שבהם ייחלתי למותו.
המצב הורע יותר כשהייתי בת 15...
בחטיבה הייתי ככל הנערות עוברת את השינויים הפיזיים שחלו בי בקושי ובמעט הבנה.התקופה היתה בלתי נסבלת להוריי, מה שהוסיף להכל היתה העובדה שהתאהבתי באדם שעדיין לא ראיתיו,
הכל התחיל משיחת טלפון אחת שבו הציג את עצמו כחבר של הוריי (שכמובן זה היה שיקרי) הוא התקשר אליי למחרת אותו היום וכך גם במשך כל יום בחופש הגדול , עד שהייתי פשוט מחכה בציפייה לשיחת הטלפון ממנו ובכל פעם התרגשתי מחדש . אותו אדם היה גדול ממני ב 14 שנה... אחרי כמה שיחות (במשך שנה) הבנתי שלצערי הוא נשוי ומנקודה זו הכל השתנה אצלי מכאן מתחילה פרשת דרכים מוזרה ,כואבת שפילגה את משפחתי היקרה ושינתה כמעט הכל אצלי ,פרשה שרק זה עתה בגיל 22 הסתיימה . למזלי הטוב ....
המשך יבוא....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ori*