חופש.

מדברים קצת על הדיסק החדש של אריק, שאני כבר יודעת בעל-פה מזמן,

ואז אני מבקשת טובה גדולה... 'אתה יכול לשמח אותי?'

בלי להסס בכלל אתה משתכנע בתנאי... 'קודם ספרי לי מה קרה?'

ועוד לפני שאני ,לכאורה, מספרת אתה שואל 'או שסתם אין לך כוח להיות שמח?'...

וזה מזכיר לי את השיחה האחרונה שלנו, על האהבה לשוםדבר, התאהבות בכלום 'תמיד יש לי כוח להיות שמחה, הרי אנחנו מאוהבים בכלום, זו אחלה סיבה להיות שמחה'...

...'אבל לבד לי'

'את לא לבד, זאת סתם תחושה...'

'לבד לי בלי אהבה'

ואתה כמובן מטיל בזה כלכך הרבה ספקות 'פשוט אין מצב שאת לא רוצה אפחד ואפחד לא רוצה אותך...'

אבל מה זה משנה, אין לי פרפרים... אני מספרת לך שאני זוכרת טוב את הפרפר הראשון שבא בגללך, למה הוא בא, מתי, איפה...

ומבינה יותר שעכשיו אין פרפרים.

ואתה מברבר 'יש לך אופי מיוחד מאוד, לטובה, זה פשוט לא הגיוני' כמו כל הפעמים שאמרת שאני מדהימה שאפילו לא יכולת לתאר לעצמך מה זה גרם לי להרגיש...

סתם, כי אתה כלכך יקר לי.

נסיך קטן.