היי (:
המון זמן שלא כתבתי בבלוג
אפילו נראה לי מוזר כל הקטע של העריכה חח
לחשוב שכל יום הייתי כותבת פה מה חוויתי מה עשיתי ממי נפגעתי ממי לא נפגעתי.
קראתי פה כמה פוסטים מכל מיני תקופות, ראיתי כמה היה לי רע, כמה סבלתי.
ועכשיו אני רואה שהרבה דברים בחיים שלי השתנו, ואני במיוחד.
למדתי המון המון המון מטעויות וממצבים קודמים. עכשיו זה לא כמו פעם.
איך שהזמן מרפא את הפצעים. (:
בכל זאת יש הבדל מגיל 13 וחצי ל16 וחצי (: חח
האמת שאני חסרת מילים וקשה לי לכתוב כאן אבל אנסה בכל זאת.
אני מרגישה שמאוד התבגרתי וכל התקופה הקשה שהייתה לי רק חישלה אותי . הרי מה שלא הורג מחשל .
אבל אני לא מצטערת על דברים שנאמרו, שנעשו, כי כנראה ככה היה צריך לקרות. ככה היה צריך להיות. והכל מלמעלה. כל פרט קטן שקרה לי הוביל לדבר אחר ועכשיו אני נמצאת איפה שאני וככה הלאה.
תמיד כשמסתכלים אחורה רוצים לחזור לאותם ימים. אני לא, אני מרגישה שכרגע הכי טוב. וזה אפילו יכול להשתפר מרגע לרגע (: כי תמיד יכול להיות יותר טוב מהטוב D:
זאת ההרגשה שלי, והיא אומרת הכל.
עברתי הרבה מאז הפעמים האחרונות שכתבתי פה בבלוג, עוד מעט שנה שאני לא כותבת פה.
הכרתי המון המון חברות חדשות, היה לי בצפר חדש, הרבה רגעים משמחים, עצובים, כואבים, מרגשים, אבל בסה"כ אלו החיים.
עכשיו יש לי חבר שאני הכי אוהבת בעולם, קוראים לו רועי :] ואני הכי שמחה בעולם שיש לי אותו. עכשיו יש לי מי שיבין אותי, שישמור עליי, שיחבק אותי מתי שאני צריכה, שיקשיב לי תמיד. מה שלא היה לי .
ואני נהנת, אני נהנת מכל רגע כשאני איתו.
עברנו המון דברים ביחד ואני מקווה שזה יימשך עוד המון זמן ונחווה עוד הרבה הרבה רגעים מאושרים כמו עכשיו D: ואפילו יותר!
עוד מעט יש לנו חודש ביחד D: עבר כלכך מהר. (:
אין לך מושג כמה אהבתי אלייך גדולה יפה שלי ואתה הכי חשוב לי בעולם! תודה לך על הכל, באמת באמת תודה!
תודה שאתה איתי, תומך בי, אוהב אותי, נותן לי להרגיש בעננים. תודה!!!!!!!
אני אוהבת אותך מאוד רועיקי שלי