הרבה חודשים חלפו להם ואני לא עידכנתי פה.
לא יודעת מאיזו סיבה,
אולי פשוט היה לי יותר מידי כיף, לא היה לי זמן לכתוב פה.
ואולי כי לא רציתי שאנשים יידעו :/
אז ככה,
היה לי חבר עד לפני שבועיים בערך.
קראו לו אור.
הוא באמת היה האור של החיים שלי סה"כ לחודש וחצי קטן.
אבל עדיין אור.
בכל מקרה, היינו חברים חודש וחצי כמו שמובן לכם מהמשפט הקודם.
היה לי את החודש וחצי הכי מושלם שרק יכול להיות.
כל הזמן צחקתי, הייתי מאושרת, שמחתי, תמיד היו יכולים לראות עליי חיוך ושמחה בעיניים.
הכל היה טוב,
הכל היה מושלם!
כל הזמן היינו ביחד, יצאנו, צחקנו.
תמיד היה כיף,
לפחות בשבילי.
ולפי מה שידוע לי גם בשבילו, אני מקווה.
נכון, זה התחיל מהר בינינו, אבל התאהבתי כמו שבחיים לא התאהבתי.
ואח"כ זה פגע בי.
לקראת הסוף שלנו, הוא התחיל להתרחק, והכוונה בקושי לדבר איתי.
ולבסוף,
הוא החליט להיפרד ממני.
לא יודעת למה, לא יודעת בגלל מה, בגלל מי.
אבל זה ממש ממש פגע בי.
באותו יום הוא אפילו אמר לי שהוא אוהב אותי.
איך בדיוק אפשר להסביר דבר כזה ?! בנאדם שכ"כ אוהב - למה הוא רוצה להיפרד ?!
למה בשניה הוא יכול להתהפך ?!
מה כבר עשיתי רע בחיים שמגיע לי כל הדיכאון הזה ?!
אלו היו השאלות שרוב הזמן שאלתי את עצמי,
ועד עכשיו שואלת.
והמילים שלו, כל הזמן המילים שלו חודרות לי במוח
שהוא לא רוצה לדבר איתי.
וזה כואב!!!
זה כ"כ כואב ופווווגע!!
לאף אחד אין מוושג כמה אני פגועה ,
ונפגעתי הרבה משטויות כאלה.
למרות שנפגעתי הרבה - עוד לא נפגעתי ככה !!!
בחיייים לא חשבתי שניפרד ,
לא חשבתי וגם לא הייתה לי ת'תחושה הזאת .
חשבתי שזה סה"כ ריב קטן לא מי יודע מה .
אבל הוא כ"כ ניפח את זה .
ניפח וניפח כמו בלון :/
ואני,
אני עדיין פה,
אוהבת,
לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלי.
לא יודעת לאן לפנות,
עם מי לדבר,
לא חושבת שזה מעניין מישהו.
אבל בכל זאת..
ילד,
תדע לך שאני אוהבת.
גם אם פגעת,
גם אם שברת,
גם אם לכלכת.
אתה עדיין הכל :(