החלטתי לחזור אבל הפעם בצורה קצת שונה.
[ כפי ששמתם לב לפי הצבעים] אני אשתף את מה שעובר עליי ומה שקורה בצבא.. [ כמובן את מה שמותר לספר =) ]
אז עכשיו רציתי פוסט רישמי כזה. פותח תשנתיים הבאות [ בנתיים] שלי כאן בצבא הההגנה לישראל.
אז יאאלה נתחיל..
אני עדן. התגייסתי ב 16 לאוגוסט .. עוד מעט אני אהיה כבר חודש בצבא. אני במודיעין שדה ששינו את שמו לאיסוף קרבי. והוא לא קשור למודיעין הרגיל שאתם מכירים זה חיל חדש בפני עצמו תכירו.
סיימתי טירונות. היה חוויתי. לא היה קל בהתחלה להתרגל לישון שש שעות שינה. הייתי רגילה לישון פי שתיים. להיכנס לכושר מחדש ולהתרגל לסמכות ולמשמעת. או בקיצור אי אפשר לעשות מה שבא לך.
התחלתי קורס. תצפיתניות. ואם תגידו לי שזה חרא תפקיד אני אענה לכם שאתם טועים ולא מבינים מהחיים שלכם.
אז מה קרה לי?
נפלתי מבול עץ. חחח באמצע צעידות.
במטווחים נעקצתי על ידי דבור.
וחטפתי דלקת אוזנים. אין לכם ממה להיבהל. זה רק קורה לי . D:
סגרתי שבת. היה נורא כיף. זה לא כזה נורא כמו שחלק חושבים. בעיקרון אתם יושבים עם כולם ונחים . מה שלא עושים ביום רגיל בצבא.
שרים ביחד מדברים על שטויות. וגם אוכלים חטיפים ביחד . מקבלים חבילות מההורים ומשתפים חוויות.
היית במטווחים היה אדיר. באנמע המדבר. גם ירי ביום וגם בלילה. מה שיפה בלילה שרואים את כל הכובים מה שלא יוצא לראות בעיר.
גם עשיתי ניווטים אבל בנתיים רק ביום. הייה נחמד. זה לא כלכך מסובך כמו שחלק חושבים.
המפקדות בסדר גמור. משחקות את עצמן קשוחות כדי להזכיר לנו שיש דיסטאנס אבל לא יותר מזה. חלקן נשברות ומחייכות ונורא נחרדות מכך.. אבל הקטע הוא שהיא אנושית. קורה .
לפעמים הן אומרות דברים שממש מצחיקים ואז אם את צוחקת הן צורחות עלייך. ולפעמים מריצות אותך או מורידות אותך לשכיבות שמיכה. אין ממה להתבאס תחשבי על זה שיהיו לך שרירים.
הבסיס שלי הוא כמו ספארי. אני יכולהל ספר שש בו ביצה ויש לי נוף מהחלון בחדר. ויש שם כל הזמן חסידות. לפעמים יש חתולים. וזאבים קטנים -טנים. בחדר אוכל יש ציפורים. נורא מלבב נכון ?
הנה כפי ששמתם לב כבר יש פה חתכת חפירה.. וזאת רק ההתחלה.. בעצם סיכום של כל הטירונות בעצם. אז לגיטימי .
מה שכיף הוא כשחוזרים הבייתה אחרי תקופה ממש ארוכה בבסיס. ולדעת שכולם מתים לראות אותך . אין הרגשה יותר טובה מזו.
אז בנתיים נסיים כאן ונתראה בפוסט הבא ^ .^
הו כמובן חג שמח ושנה טובה