בשורה תחתונה

 מה שלפעמים קצת מעצבן. אין לי מושג אם זה קרה למישהו גם. חוץ ממני.

כשאתה בא ליציאות של חברייך היקרים בני עירך. באיזשהו שלב אתה מרגיש כאילו שיש סוג של חור בינכם. שאף אחד לא מבין את השני.

או שאתה לא קשור לצחוקים ולמה שהולך אצלהם.. או שאין לך כוח לנסות כי אתה עייף. כן כל הזמן עיף, למרות שאתה ישן המון כשאתה חוזר הביתה

המצב נשאר אותו דבר. כל הזמן תחוש את העייפות הארורה הזאת. ברגע לא צפוי. ככה פתאום

ואז אתה ממש מתעצבן על עצמך כי אתה יודע שעד ששוב תחזור הבייתה זה יהיה עוד שבועים.

וכל פעם הדבר חוזר חלילה.