ריאליזם בפרופורציה.

בפנים ידעת שאם את רק ציטוט, אז למה?

אז גם במחשבה על העתיד הרחוק יותר, על תקופת פוסט ההגשמה, המשפט הזה יכול להתאים.

אז עכשיו אני הולכת כשמרכאות מקיפות אותי, ותפקידן להדגיש את הצל האנושי שהוא כרגע אני.

אז, המרכאות ידאגו לשמר את התהילה, את הדברים העל-אנושיים.

ועכשיו אני פשוט צריכה להיות אני בין המרכאות.

אני חושבת שלמרות הכל,

פעם ידעתי לכתוב.