 כינוי:
בן: 38 MSN:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2008
פיזיקה והנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב
עם סיום חובותיי האקדמיות לתואר, החלטתי לתרום קצת לדורות הבאים ולכתוב משהו בסגנון מה שקאיה כתבה עבור התואר שלה. פוסט אחד, עם מידע שנראה לי שימושי לגבי התואר, עם תובנות שפיתחתי לגביו עם השנים, וכמה טיפים שאולי יועילו למישהו מכם.
<מילים למנועי חיפוש. אם אתם בני אדם, תדלגו הלאה>
פיזיקה והנדסת חשמל, חשמל פיזיקה, תואר כפול, אוניברסיטת תל אביב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, פיזיקה ואסטרונומיה, B.Sc, תואר ראשון, פיסיקה, תוכנית פסגות, עתודאים חתיכים, סקס מזדמן.
<מילים למנועי חיפוש\>
למי שעדיין לא מכיר אותי,
אלכס, בוגר טרי של התואר הכפול בפיזיקה והנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב, או בשם העממי של המסלול: חשמל-פיזיקה.
הערה: הפוסט הזה לא יעסוק כלל במסלול העתודה. יש שיקולים רבים שצריך לעשות לפני שבוחרים במסלול העתודה, רבים מהם לא קשורים ללימודים עצמם. כאן אני אתייחס רק לפן האקדמי. את נושא העתודה אני אשאיר אולי לפוסט עתידי.
***
לא מתעניינים בתואר הזה? תמשיכו לקרוא בכל זאת. הכתיבה שלי ממש שנונה וקולחת, חבל לפספס. הנאה מובטחת. באמת.
***
אני אתחיל מהסוף - מה מקבלים אחרי שמסיימים ללמוד ארבע שנים?
מקבלים שני תארים! זה לא מסלול דו-חוגי, אלא תואר כפול. מתישהו בשנה הקרובה אמור להיות טקס ובו אני אקבל שתי תעודות, אחת מהפקולטה להנדסה - B.Sc בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ואחת מהפקולטה למדעים מדוייקים - B.Sc בפיזיקה ואסטרונומיה.
אחת הדילמות הגדולות בתואר הזה זה איך לקרוא לו. להגיד "הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ופיזיקה", זה יותר מדי ו' החיבור, וכשאומרים "הנדסת חשמל ופיזיקה", להדיוט זה אולי נשמע כמו תואר אחד. כמו שיש "הנדסת חשמל ואלקטרוניקה", "הנדסת תעשייה וניהול", "הנדסת חומוס ופיתות"... הבנתם את הרעיון. אז אני אישית אומר בדרך כלל "פיזיקה והנדסת חשמל", וככה כולם מבינים שמדובר בשני מקצועות, ושיש לי זין אקדמי עצום.
OH MAMA... זה נשמע נורא קשה - שני תארים - זה כאילו לומדים פי שניים?
לגבי העומס, הוא *לא* כפול. יש הרבה קורסים חופפים בין שני התארים מבחינת הנושאים הנלמדים בהם, במיוחד בשנתיים הראשונות, ולכן בפועל עומס השעות הוא משהו כמו 120% מתואר רגיל, בהנדסת חשמל בלבד.
לגבי הקושי, כסטודנט שלא בדיוק השתייך לעשירון העליון מבחינת ציונים אני יכול לומר שהתואר היה בהחלט מאתגר בשבילי. הוא ממש לא היה קל, והציונים שלי יעידו על כך.
מצד שני, אני מכיר הרבה אנשים מאוד מוכשרים שקיבלו ציונים נהדרים בתואר הזה, ולהם הדברים הלכו יותר בקלות.
קושי זה עניין סובייקטיבי אבל אני לא חושב שיש מישהו שיגיד לכם שזה תואר קל. יש אנשים שיפחידו אתכם עם מונחים גסים בעלי קונוטציות אנאליות, ויש אנשים שיתארו את כל העסק כמו טיול בפארק. האמת היא איפשהו באמצע, עם נטייה קלה לכיוון של "תביאו הרבה וזלין".
למי הייתי ממליץ להירשם ללימודי חשמל-פיזיקה ולמי לא?
זו בחירה טובה למי שאהב פיזיקה בתיכון ורוצה להמשיך בלימודי פיזיקה אבל לא בטוח שהוא רוצה להיות חוקר. זה יותר טוב מללמוד רק פיזיקה כי עם תואר ראשון בפיזיקה אין הרבה מה לחפש בתעשייה.
מי ש*בטוח* שהוא רוצה להיות פיזיקאי, יכול ללמוד פיזיקה בלבד ולהמשיך לתואר שני ומעלה. המסלול של חשמל-פיזיקה משאיר את כל האופציות פתוחות. אפשר להמשיך לתואר שני בפיזיקה, או בהנדסה, או להפסיק ללמוד ולהתחיל לעבוד בהיי-טק.
זו בחירה טובה למי שלא בוער לו להתחיל לעבוד במקביל ללימודים, רוצה שהלימודים יהיו מרכז חייו ומאמין שהוא יהיה טוב בהם.
בשנים הראשונות של התואר כמעט אף אחד לא עובד במקביל ללימודים, משתי סיבות: סיבה אחת היא שהעומס האקדמי הוא די כבד ואין זמן לעבוד, והסיבה השניה היא שהתואר לא באמת נותן כלים מעשיים בשנים הראשונות. לומדים הרבה מבוא להרבה תחומים, ורק בשנה ג' מתחילים אולי לראות ניצוצות ראשונים של כלים מעשיים שיכולים לעניין חברות היי-טק שמחפשות סטודנטים להנדסה.
יש אנשים שלא נמשכים במיוחד לאף תחום אבל חשוב להם להתחיל לעבוד במקצוע כמה שיותר מהר. חשמל-פיזיקה זו לא הדרך הכי מהירה למצוא עבודה במקצוע עוד במהלך הלימודים. אני חושב שהרבה יותר קל לעשות את זה דרך מדעי המחשב למשל. קודם כל הלימודים כולם הם שלוש שנים ולא ארבע, מה שמקצר תהליכים. בנוסף, יש המון משרות שמיועדות לסטודנטים בתחומי המחשבים. בהנדסת חשמל כאמור רק בשנה ג' מתחילים לקבל איזשהם כלים שימושיים, וגם זה בערבון מוגבל.
כמובן שתאורטית סטודנט להנדסת חשמל יכול למצוא עבודה שיותר מתאימה לסטודנט למחשבים, אבל אז העיסוק שלו בעבודה הוא לא ממש קשור למה שהוא לומד.
שיקול חשוב שצריך לקחת בחשבון לפני שמגישים מועמדות לחשמל פיזיקה הוא שאלמנט הבחירה בתואר הזה הוא מאוד מינורי. לפחות באוניברסיטת תל-אביב זה ככה, יכול להיות שבטכניון או במוסדות אחרים זה שונה. בהנדסת חשמל יש מסלולי התמחות רבים ומגוונים וסטודנטים להנדסת חשמל צריכים לבחור שלושה מתוכם בשנה ג'. סטודנטים לחשמל-פיזיקה צריכים לבחור *שניים מתוך שלושה* מסלולים ידועים - אלקטרואופטיקה, קרינה ואלקטרומגנטיות והתקנים אלקטרוניים. זה די מגביל, כי יש עוד מסלולים רבים ומעניינים כמו מחשבים, עיבוד אותות, תקשורת ועוד. חשוב מאוד לקחת את זה בחשבון.
יחד עם זאת, חשוב לציין שבכל זאת קיימת בחירה מסויימת וניתן לקחת כמה קורסים ממסלולים אחרים. ניתן גם לקחת קורסים מעבר למכסת השעות המינימלית של התואר וכך לסגור מסלול או שניים נוספים, על פי העדפה אישית. כך שאם יש סטודנט שלומד חשמל-פיזיקה ובמהלך התואר מחליט שהוא רוצה להתמחות במחשבים, הוא יוכל לקחת קורסים במחשבים. זה שהוא מחוייב לסגור שני מסלולים מהשלושה שציינתי (שלא כל כך מעניינים אותו) זה לא סוף העולם.
הייתי ממליץ על התואר הזה למישהו שהצטיין במקצועות הריאליים בתיכון, יודע שהוא רוצה ללמוד משהו ריאלי גם באקדמיה, אבל לא בטוח אם הוא מעדיף הנדסת חשמל, פיזיקה, הנדסת מחשבים, מדעי המחשב או הנדסת אווירונאוטיקה. התואר בחשמל-פיזיקה נותן בסיס מצויין ורחב, ויכול לכוון אתכם לעסוק בהרבה מאוד תחומים, בין אם זה בעבודה או בתואר שני.
קצת על הלימודים, מה התואר הזה נותן ומה הוא לא נותן
התואר מתחיל למעשה כמו תואר בפיזיקה, עם קצת טעימות מהנדסת חשמל. את הרוב המכריע של קורסי המבוא עושים בפקולטה לפיזיקה. זה אומר שבזמן שמהנדסים עושים את פיזיקה 1 ו-2 למהנדסים, חשמל-פיזיקה עושים את קלאסית 1 ו-2 לפיזיקאים. השמועות אומרות שזה יותר קשה. אני לא יודע כי לא עשיתי את הקורסים של המהנדסים אבל זה הגיוני כי בכל זאת, פיזיקה לפיזיקאים צריכה להיות יותר רצינית מפיזיקה למהנדסים.
ככל שהזמן מתקדם התואר הופך ליותר ויותר הנדסי. הרבה מאוד קורסי מבוא להרבה דברים, מיותר שאני אתחיל לפרט את רשימת הקורסים, כי הכל מופיע בתוכנית הלימודים. תוכלו לעיין גם בסילבוסים, למרות שכנראה לא תבינו שם יותר מדי.
בסמסטר ב' של שנה ג' אתם מתחילים את שני מסלולי ההתמחות בהנדסה בהם בחרתם. זו בעצם הפעם הראשונה בתואר בה יש לכם איזושהי בחירה. כל מסלול מכיל קורס מבוא לאותו מסלול, ועוד שני קורסים שתצטרכו לבחור מכל מסלול שהם כבר יותר מעמיקים. הם לא יקנו לכם כלים יותר מדי מעשיים אבל כן יתנו לכם על מה לדבר בראיונות עבודה.
עוד משהו שכנראה תדברו עליו הרבה בראיונות עבודה הוא פרוייקט הסיום שלכם עליו תעבדו במהלך שנה ד'.
בסוף התואר הזה אתם לא תצאו מומחים לשום דבר, אבל התואר כן יקנה לכם דפוסי חשיבה הנדסיים ומחקריים, וכן מושג בסיסי ומעלה בהרבה מאוד דברים. כמו כן סביר להניח שגם תדעו פחות או יותר באלו מבין התחומים שהכרתם הייתם רוצים לעסוק, במה הייתם רוצים להתעמק יותר ואולי לקחת קורסים יותר מתקדמים לתואר שני, ומאילו תחומים אתם סולדים.
אגב, אפשר בהחלט להיות מהנדס חשמל ואלקטרוניקה ולסלוד מכל מה שקשור במעגלים, רכיבים אלקטרוניים וכו'. התואר הזה באמת יכול להוביל אתכם לעסוק בכל כך הרבה תת-תחומים שהשם "חשמל ואלקטרוניקה" יכול להטעות קצת את האדם הממוצע.
דברים שהתואר הזה לא נותן לכם: הוא לא מלמד אתכם לתכנת, הוא לא מלמד אתכם שליטה באיזשהן תוכנות או יישומים מיוחדים, מעבר לכמה תוכנות סימולציה בסיסיות, וכאמור הוא לא מקנה לכם איזשהן מיומנויות מעשיות שיספיקו לכם כדי למצוא עבודה בהיי-טק בשלב מוקדם של הלימודים.
ולסיום, כמה טיפים כלליים:
1. פרוייקט הסיום - מנסיון, תעשו אותו לפחות בזוג ואם אפשר אז בשלישיה. חבל שתבזבזו על זה כמות זמן חסרת פרופורציה לחלוטין לשווי האקדמי של הפרוייקט.
כמו כן הייתי ממליץ לכם למצוא פרוייקט שמוגדר היטב, רצוי משימה כלשהי שצריך לממש ע"י תכנות ב-MATLAB.
חשוב מאוד שתהיו בטוחים שהמנחה שלכם טוב. אם במקרה נפלתם על מנחה גרוע, תחליפו פרוייקט. זה עדיף מאשר להיתקע ולעבור את "נקודת האל-חזור", שאחריה כבר באמת השקעתם כל כך הרבה זמן שאתם כבר חייבים להמשיך עד הסוף (שלא נראה לעין).
2. בבניין דן-דוד יש הרבה exchange students אמריקאיות שוות. לא שאי פעם החלפתי איתן מילה או משהו, אבל אני יודע שהן שם!
3. אם יש לכם ציונים טובים, ואתם לא רוצים\לא יכולים לעבוד בעבודה אמיתית, תהיו מתרגלים או מדריכי מעבדה בשנה ד'. זה אפשרי בפקולטה להנדסה, זה מעט עבודה וזה אחלה כסף. יש לי כמה חברים שעשו את זה ואני קצת מצטער שלא עשיתי בעצמי.
4. שיטת הבידינג - אל תנסו להתעמק בזה יותר מדי. אני עד היום לא יודע מה זה בדיוק ואיך זה עובד, ובחשמל-פיזיקה אין לכם שום צורך בזה כי עד שנה ג' בערך אין לכם שום אפשרות לשלוט על המערכת שלכם. היא קבועה וידועה מראש לכל המסלול. אם לא נרשמתם בזמן, לא קרה כלום. תבואו למזכירות והכל יסודר.
5. תערערו הרבה! על ציוני בחינות הכוונה. לפעמים זה עובד ואין לכם כל כך מה להפסיד. אתם לא באמת תגיעו לחמשת הערעורים (הלא מוצדקים) המותרים בתואר.
6. אל תשכחו לחיות! הלימודים אולי קשים אבל הכל עניין של חלוקת זמן נכונה. אוניברסיטת תל-אביב היא לא בדיוק הקולג' הכי סוער בארצות הברית, אבל תמצאו חיים איפשהו, כי אתם לא רוצים לבלות ארבע ממיטב שנותיכם קבורים בין ערימות של ספרים ומחברות.
בהצלחה,
עתודאי.קום, בוגר חשמל-פיזיקה 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
