 כינוי:
בן: 38 MSN:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
למה ישראל היא מדינה *בטוחה יותר* מארצות הברית וקנדה
אתם בטח חושבים לעצמכם שהתחרפנתי לגמרי. ישראל מדינה בטוחה יותר מארצות-הברית? מקנדה?! איך זה יכול להיות הגיוני? ישראל? עם כל הפיגועים, והקסאמים והמלחמות? כנראה שעישנתי יותר מדי סוכריות גומי, או מה שזה לא יהיה שעתודאים מעשנים...
ובכן, אם תתאזרו במעט סבלנות וריכוז, אני מיד אסביר את הטענה שבכותרת שנשמעת לכם כל כך מופרכת כרגע.
תחילה, בואו נניח משהו לצורך הדיון. בואו נניח שזה לא משנה אם מישהו מת כתוצאה ממלחמה או פעולת טרור, או בתאונת דרכים. הנחה סבירה, לא? הרי מה זה משנה באמת? אמא שבנה נהרג בתאונת דרכים תרגיש בדיוק את אותו כאב כמו אמא שבנה נהרג בפיגוע. לכן לצורך הוכחת הטענה שלי, אני מניח שמדינה תהיה בטוחה יותר ככל שסכום האנשים שנהרגים בה כתוצאה מאירועים בטחוניים ותאונות דרכים יהיה נמוך יותר. באופן יחסי לאוכלוסייה, כמובן.
כמובן שבפועל צריך להתחשב גם בעוד דברים, כמו מקרי מוות כתוצאה מפשיעה, וכו'... אבל את אלה אני לא אקח בחשבון לצורך הדיון הזה. נניח שרק אירועים בטחוניים ותאונות דרכים הם אלה שקובעים. נראה לי שזה מדד סביר מאוד לבטיחות החיים במדינה.
עד כאן אני מקווה שאין חילוקי דעות? סבבה. נמשיך...
אני אנסה לעשות את זה כמה שיותר פשוט:
עובדה מס' 1:
מניין הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה שציינו ביום הזיכרון האחרון הוא כ-22,500. מספר זה כולל גם את כל ההרוגים האזרחים שנהרגו בפיגועי טרור.
מספר זה הוא מניין הנופלים החל משנת 1860.
מספר זה כולל את כל החיילים שהתאבדו (לא שאני מזלזל בהתאבדות, או טוען שלהתאבדות של חייל אין כל קשר לצבא, אבל כדאי לדעת את זה כי לא נוהגים להזכיר את הנושא הזה), או נהרגו בתאונת דרכים בזמן שהם בכלל היו בחופשה, או מתו כתוצאה ממחלה או כל סיבה אחרת.
לצורך הדיון אני רוצה לדעת כמה אנשים נהרגו בישראל כתוצאה מאירועים בטחוניים החל מקום המדינה. כלומר אני צריך להוריד מה-22,500 את כל מי שנהרג ב-88 השנים שבין 1860 ל-1948, ואת כל מי שנכנס למניין הזה ובעצם נהרג מדברים שממש לא קשורים בביטחון כמו תאונת דרכים או מחלה, וזה לא מעט. אין לי נתונים מדוייקים על זה, אז אני אניח ש*כל זה* מוריד אותנו רק ל-15,000. אני חושב שמדובר בהערכה מאוד זהירה ובעצם מדובר בהרבה פחות.
עובדה מס' 2:
על פי הסטטיסטיקה של ארגון ה-OECD (ארגון שמורכב מ- 30 מהמדינות הכי מפותחות בעולם):
בישראל נהרגים כתוצאה מתאונות דרכים 5.9 מכל 100,000 תושבים במהלך שנה. בקנדה 9.1 מכל 100,000, ובארצות-הברית 14.7 מכל 100,000.
עובדה מס' 3:
מאז קום המדינה נהרגו בישראל כ-30,000 בני אדם כתוצאה מתאונות דרכים. (מקור)
זה פי 2 מה-15,000 הזהיר מאוד שלקחתי בתור מספר ההרוגים באירועים בטחוניים החל מקום המדינה. חישוב מתמטי פשוט מוביל למסקנה שבישראל נהרגים כתוצאה מתאונות דרכים ומלחמות וטרור 8.85 מכל 100,000 תושבים במהלך שנה.
אני אמשיך להיות מאוד "זהיר", ואניח שאף אחד לא נהרג בארצות הברית או בקנדה כתוצאה ממלחמות או טרור, מה שכמובן לא נכון, אבל רק אמור להקשות עלי להוכיח את הטיעון שלי.
לכן קנדה נשארת עם 9.1 הרוגים ל-100,000, וארה"ב עם 14.7 ל-100,000.
מסקנה: ישראל עם 8.85 הרוגים ל-100,000 בלבד היא המדינה הכי בטוחה מבין השלוש.
ולמסקנה הזאת הגעתי, להזכירכם, אחרי הרבה מאוד הנחות זהירות, שרק היו אמורות לקרב אותי למסקנה ההפוכה.
כמה אנשים אתם מכירים שהחליטו להגר לארצות הברית או קנדה אך ורק בגלל המצב הבטחוני? אני חושב שיש מספיק כאלה...
הפוסט הזה מוכיח שאלא אם כן הם באמת מאמינים שבזמן הקרוב יקרה פה משהו באמת איום ונורא בקנה מידה שעוד לא ידענו כמותו, כמו שואה גרעינית או משהו כזה, הם עשו החלטה שגויה.
והערה קטנה לסיום:
אני יודע שבפוסט הזה אני מתרגם את השכול למושגים של חשבון קר.
אני מניח שיש אנשים שלא יראו זאת בעין יפה, וחשוב לי להבהיר שלא הייתה לי כל כוונה לפגוע ברגשות של מישהו. הרעיון לפוסט הזה הבשיל במוחי כבר לפני שבוע, כמה ימים לפני יום הזיכרון, ובכוונה דחיתי את פרסומו לעיתוי מתאים יותר.
לדעתי הפוסט הזה מספק אינפורמציה חשובה, שכדאי לכל אדם תבוני לתת עליה את הדעת.
זה גם לא ממש משנה אם כל ההנחות שעשיתי פה הם נכונות, ואם לא התעלמתי ממשהו חשוב בניתוח שלי. המסקנה העיקרית צריכה להיות שלא צריך לתת ל"הלכי רוח", וסיפורים ששומעים בתקשורת להשפיע עלינו. החיים הם לא שחור ולבן. אין מדינה בטוחה לגמרי ואין מדינה משגשגת לגמרי, יש מדינות יותר בטוחות ופחות בטוחות, יש יותר משגשגות ופחות משגשגות.
כשרוצים לבחון ברצינות סוגייה מסויימת צריך להתייחס למכלול של היבטים, ולסטטיסטיקה מוכחת. ולא להסיק מסקנות על סמך אירועים בודדים בעלי עניין ציבורי רב, אבל חשיבות אסטרטגית מועטה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
