לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Rant


"מי שמזדיין בשירותים, סופו שיעשה פיפי במיטה" - ע' דוט-קום, אינטלקטואל והוגה דעות.

Avatarכינוי: 

בן: 38

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2009

המודל הבטחוני-חברתי לישראל מתוקנת


אחד הנושאים הכי מדוּברים בשיח הישראלי הוא כל נושא הגיוס-שירות-לאומי-חרדים-ערבים-משתמטים...
בפוסט הזה אני אפרט את דעתי בנושא ואציע מודל שיפתור את כל הסוגייה אחת ולתמיד במידה וייושם.

לפני שאני אפרט את משנתי, אציין שתי הנחות יסוד שלדעתי חייבות להתקיים:

א. מודל "צבא העם" יישמר. לא כי זה המודל הכי טוב, אלא כי המעבר ל"צבא מקצועי" הוא הרבה יותר מסובך מכפי שניתן לדמיין, וזה לא יהיה רציני להגיד שאפשר וצריך לעבור למודל של צבא מקצועי, מבלי שמומחים בעלי שנים של נסיון בתחום יבדקו את הנושא תחילה, על כל מורכבותו.
ב. חייב להיות שוויון מלא בנטל. כל אזרח יהיה חייב לתרום שלוש שנים מחייו לשירות צבאי או לאומי. ואני אפרט בהמשך איך לעשות את זה יישים.

אחרי שהסכמנו על שתי ההנחות האלה, אפשר לגשת לפירוט...

דבר ראשון שחייב להיעשות: כל מוסד השירות הלאומי חייב להתרחב ולהיות דומיננטי הרבה יותר מכפי שהוא היום.
כיום, "שירות לאומי" זה משהו די זניח שמיעוט קטן מאוד עושה. הוא מזוהה בעיקר עם בנות דתיות, ואולי גם קצת עם אנשים שקיבלו פטור מסיבות רפואיות אבל רוצים לתרום.

בעוד שמוסד השירות הלאומי עומד בשוליים, הצבא, מסיבה לא ברורה, ממלא המון פונקציות שאינן נמצאות בהגדרת תפקידו (ואם הן כן נמצאות, אז לדעתי צריך לשנות את הגדרת תפקידו) והרבה יותר מתאימות להגדרה של "שירות לאומי".

זה מביא אותי לשינוי התפיסתי הבא: התפקיד היחיד של הצבא צריך לוחמה וביטחון. החיילים היחידים שהצבא צריך הם כאלה שיש לתפקידם זיקה ישירה לביטחון והם משרתים את צרכיה הבטחוניים של מדינת ישראל. כל השאר, מקומם תחת ההגדרה של "שירות לאומי". אני לא רוצה לעשות הכללות גסות, אבל מושג כמו "חיל החינוך" הוא בעיניי אוקסימורון. חינוך הוא דבר חשוב מאוד, אבל הוא לא צריך להיות תפקידו של הצבא.

חשוב לי להבהיר שאני לא מעביר ביקורת חלילה על מישהו שמשרת בחיל החינוך או עושה כל תפקיד אחר שקיים היום בצה"ל אך לא צריך להיות קיים לפי המודל שלי. ברור שאין בכוחו של אף אדם בודד לשנות מדיניות כוללת, ויש לי הערכה רבה לכל מורה-חיילת או מד"נית, בדיוק כמו שהייתה לי הערכה לאותה בחורה אילו היא הייתה עושה את תפקידה במסגרת של שירות לאומי.

יותר מזה, אני אגדיל ואומר שגם התפקיד שלי צריך להיות לדעתי תחת מסגרת של שירות לאומי. אמנם יש לשירות שלי זיקה רבה לנושא הביטחון, אבל אני מבצע אותו בחברה בטחונית אזרחית, ואין שום דבר בתפקיד שלי שמצדיק את התואר חייל, ובטח שלא קצין. בדיוק כמו שיש מיונים לתפקידים נחשקים בצה"ל, יכולים להיות גם מיונים לתפקידים שונים במסגרת של שירות לאומי. לזה התכוונתי בין היתר, כשאמרתי שמוסד השירות הלאומי צריך להתרחב.

אותו הדבר גם נכון לגבי עתודאים אחרים ש"הסתדרו", והגיעו ליחידות פיתוח בצבא.
המושג "יחידות פיתוח צבאיות" גם הוא נשמע לי כמו אוקסימורון. הצבא, בהגדרה, לא צריך לפתח שום דבר. זה לא מתפקידו. הצבא הוא לקוח, ומי שצריך לפתח מוצרים עבור הלקוח אלה הן התעשיות הבטחוניות, ועתודאים - מקומם בתעשיות האלה, תחת מסגרת של שירות לאומי.

באופן קצת אבסורדי, אני חושב שהעתודאים היחידים במקצועות הטכנולוגיים שמקומם בצבא הם דווקא אותם עתודאים שלא שפר גורלם עפ"י הדעה הרווחת, והם משרתים בתפקידי קפ"ט, או בתפקידי אחזקה למיניהם. כי לתפקידים אלה אין מקבילה אזרחית. כמובן שמספרם צריך להיות קטן בהרבה מכפי שהוא היום, אבל זה כבר מביא אותי לדיון בסוגיית העתודה, שהוא ארוך ומורכב בפני עצמו, ולא זה המקום להיכנס אליו.

שירות לאומי במתכונת שאני מציע לא צריך להיחשב לנחות לעומת שירות צבאי. כלומר, לא יותר מאשר המידה בה תפקיד ג'ובניקי נחשב לנחות לעומת תפקיד קרבי. יש המון ג'ובניקים שהם בפועל פשוט אנשים שעושים שירות לאומי, רק במדים. אה כן, ופעם בכמה זמן הם עושים איזו שמירה או אבט"ש - פעילויות שאין כל הצדקה הגיונית להלאות בהן אנשי מקצוע שונים שבאים מדיסציפלינות שאין להן כל קשר למשימות אבטחה.

לדעתי צריך לקחת את כל אותם תפקידים שקיימים בצה"ל ואין להם זיקה ישירה לביטחון, ולהעביר אותם למסגרת של שירות לאומי.
בנוסף, צריך להרחיב את השירות הלאומי כך שיכיל מספיק תפקידים שיתאימו לכל מגזר באוכלוסייה. אין סיבה שערבים לא יעשו שירות לאומי בבתי אבות באום-אל-פאחם או בקופות חולים בנצרת. אין סיבה שחרדים לא יתנדבו לעזור למוסדות כמו חברא קדישא, או שילמדו ילדים בני 13 לקראת עלייה לתורה. בחינם. במשך 3 שנים.

כל אזרח חריג שבכל זאת, מסיבה כלשהי שאיננה רפואית, לא יוכל לעשות שירות לאומי או צבאי, יחוייב לשלם למדינה "מס סולידריות" בשווי 36 משכורות מינימום. בדרך הזו סוף סוף נוכל לראות שוויון מלא בנטל. לא יוכלו להתקבל עוד טענות על נאמנות כפולה, בעיות מצפון, או מחוייבות קודמת לתורה.

אם היום, (ואני סתם זורק משהו שנראה לי הגיוני כי אני לא מכיר את המספרים המדוייקים) 40% מאזרחי ישראל לא עושים כל שירות, לאומי או צבאי, 50% עושים שירות צבאי, ו-10% עושים שירות לאומי, אז המצב שהמודל שלי אמור להביא אותנו אליו, הוא יותר משהו כמו 30% עושים שירות צבאי (וזה כל מה שהצבא צריך), 60% עושים שירות לאומי, ו-10% משלמים את "מס הסולידריות" מהפיסקה הקודמת.
נכתב על ידי , 30/5/2009 23:25   בקטגוריות מחשבות ודעות, עתודאי.קום - אינטלקטואל, צבא, אקטואליה  
91 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



107,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעתודאי.קום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עתודאי.קום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)