לא תכננתי שהלילה הזה יהיה כל כך ארוך. יש לי מבחן ביום שני, ולכן אמרתי לחבר שלי על ההתחלה: "בוא נצא היום 'בקטנה'", שזה אומר, לצאת למקום לא רחוק, אולי פאב, אולי סנוקר, להיות שם קצת, לשתות חצי ליטר בירה, ולחזור ב-2, מקסימום 3 בלילה. אבל זה לא מה שקרה בפועל.
בפועל, נסענו להרצליה פיתוח, ונכנסנו לדאנס-בר אחד שהמליצו לנו עליו. רצינו ללכת לשירותים (כדי להשתין, בימינו צריך לציין את זה), וכאן קרה הדבר ההזוי\מצחיק הראשון ללילה הזה. בשירותים של הגברים פגשנו 3 בנות שהיו איתנו בכיתה בתיכון! מהאנשים הטובים שאתם מכירים מהתיכון ואחרי זה משום מה לא שומרים איתם על קשר. אז זה היה בהחלט מפתיע והזוי למצוא אותן שם, כמובן שלא נתתי להן אפשרות להסביר מה הן עשו בשירותים של הגברים, כי הייתי עסוק מדי בלרדת עליהן ולתת לזה פרשנות משלי.
אחרי הקטע הזה התיישבנו במקום טוב על הבאר. רציתי להזמין חצי ליטר בירה, אלא מה? במקום הדפוק הזה הם לא מוכרים חצי ליטר, רק שליש! בהתחלה פחדתי שנכנסנו בטעות לפאב של הומואים, אבל אז הסתכלתי מסביב ונרגעתי. במיוחד נרגעתי כשראיתי את הבלונדינית היפה שישבה לידי. הזמנתי שליש קרלסברג (במחיר גבוה ממחיר של חצי במקומות מסויימים), והתחלתי שיחה עם הבלונדינית שמשמאל. היא שתתה משקה כלשהו בצבע ורוד, והסתבר שהיא בעצמה לא יודעת מה זה, והברמן כנראה נתן לה את זה על חשבון הבית. משתלם להיות בלונדינית.
השיחה שלנו די זרמה, ידעתי כבר איך קוראים לה, מאיפה היא וכו'. היא אמרה שהשם שלי נורא יפה. היא נראתה בערך בגילי, אולי שנה יותר, ולא שאלתי אותה עדיין בת כמה היא. היא הייתה נחמדה והציעה לי לטעום מהמשקאות שהברמן העניק לה כנראה על היותה בלונדינית.
הזמנתי עוד שליש בירה 
...
שאלתי אותה אם היא בלונדינית טבעית, והיא הודתה שלא לגמרי, אבל כמעט...
חברה שלה ישבה משמאלה, והיא לא רצתה להשאיר אותה בצד, אז היא גם הסתובבה אליה פה ושם. אמרתי לה "כשתרצי לרקוד, תקראי לי", והיא הגיבה בחיוך ובחיוב.
אז אחרי כמה זמן קמנו לרקוד, גם חברה שלה באה. דיברנו עוד קצת ואז היא שאלה אותי בן כמה אני. אמרתי לה "20"... ואז זיהיתי את ההפתעה על פניה. "אני בת 26", היא אמרה, ואני כמעט נפלתי על הרצפה מרוב הפתעה... היא נראתה יותר צעירה, ואמרתי לה את זה... ואז היא אמרה שזאת המחמאה הראשונה שהיא מקבלת ממני הערב... לא קל להוציא ממני מחמאות 
אמרתי לה שבדיוק רציתי לשאול אותה מה היא עושה בחיים, והאם היא חיילת, אז היא אמרה שהיא כבר מתחילה שנה שלישית בתור סטודנטית לאדריכלות. היא הופתעה לשמוע שגם אני אתחיל בקרוב שנה שלישית באוניברסיטה.
תארתי לעצמי שההתלהבות שלה קצת דעכה אחרי שהיא גילתה שאני צעיר ממנה ב-6 שנים, אמרתי לה חצי בצחוק שלי זה לא מפריע כל כך, אבל היא אמרה שלה זה קצת מפריע, והוסיפה גם שהיא בכלל באה לשם כדי סתם לרקוד ולהינות ולא כדי שיתחילו איתה. אמרתי לה שגם אני אף פעם לא בא לשום מקום *במטרה* להתחיל עם בנות, זה פשוט יוצא לפעמים.
רקדנו עוד קצת, אבל כבר היה די ברור לשנינו שלא יצא מזה שום דבר.
אחרי כמה זמן, היא הלכה לשירותים ונשארתי לרקוד עם חברה שלה, החלטתי לשאול את חברה שלה (גם בת 26) בן כמה אני נראה לה, סתם בשביל הקטע. החברה לא שמעה את כל השיחה שלנו מקודם, ולא ידעה שאני בן 20.
אז היא בחנה אותי כמה שניות, ואז אמרה "28?"... וואו, זה כבר היה יותר מדי, לפחות הבלונדינית הודתה שהיא חשבה שאני יותר צעיר ממנה, אבל אולי בשנה-שנתיים... אבל 28?? או שהיא שתתה קצת יותר מדי, או שהגובה שלי מוסיף לי כמה שנים, או אולי זה הזקנקן הסקסי שלי, אבל אין מצב שאני נראה בן 28!
אחרי עוד כמה זמן של ריקוד, זה די מיצה את עצמו והתרחקתי מהן קצת, ואז גם שתי ידידות שלנו הגיעו למקום, נקרא להן א' ו-ב'.
אז ישבנו קצת כולנו ביחד, באווירה מצויינת עם הרבה צחוקים. בשלב הזה, המקום נהיה ממש מפוצץ, ודי רציתי לעוף משם. זה גם היה נדמה שהוא הולך ומתמלא בערסים. נהיה שם ממש צפוף ומגעיל. ובכלל, המקום הזה עיצבן אותי מההתחלה עם מדיניות שליש הבירה השערורייתית שלו.
גם ל-א' ו-ב' התאים לעוף משם, והחלטנו כולנו לנסוע חזרה לנתניה, ולשבת שם באחד הפאבים המקומיים והאהובים עלינו. וזה מה שעשינו. הרעיון הזה גם התאים לי, כי אני נהגתי באותו לילה, ואם היינו הולכים למקום שקרוב לבית, זה אומר שהייתי יכול לשתות עוד בירה, כי הנסיעה הבייתה קצרה.
בשלב כלשהו לפני שהלכנו, נתקלתי במקרה שוב בבלונדינית ממקודם (זה היה כבר משהו כמו שעתיים אחרי שראיתי אותה בפעם האחרונה), ואז קרה משהו שדי החמיא לי, למען האמת.
היא ניסתה להגיד לי משהו, ולא הצלחתי לשמוע אותה בגלל המוזיקה, אז יצאנו החוצה. היא אמרה משהו כזה: "רציתי להגיד לך שאתה הבחור הכי חמוד פה, באמת! כולם פה עם פוזה, לא יודעים איך לדבר עם בחורה... וזה כל כך חבל שאתה בן 20".
הודיתי לה על המחמאה (זה באמת החמיא לי) ושאלתי בצחוק "אז אין טעם לבקש ממך מספר טלפון עכשיו, כן?"...
היא אמרה שאין טעם, אבל היא בטוחה שעוד יהיה לי פה הרבה מזל...
אולי היא צדקה, אבל לי נמאס מהמקום הזה, והחלטתי לא לחפש בו יותר מזל, ונסענו כאמור עם א', ב' והחבר שבאתי איתו, לנתניה.
בדיעבד, הצטערתי שלא התנשקתי עם הבלונדינית לפחות. היא הייתה שוברת לי את השיא. מצד שני, אז הייתי בן 18, אז ההפרש עדיין היה 6.
במהלך הנסיעה חזרה, הרבצתי rant עצבני על המקום אותו עזבנו עכשיו, ובעיקר על מדיניות הבירה שלו. משהו בסגנון:
"איזה מן מקום לא מוכר חצי ליטר בירה?! לא אכפת לי שככה הם מרוויחים יותר, מצידי שהיו מוכרים חצי ליטר ועושים אותו הרבה יותר יקר משליש, זה עדיין היה עדיף. מה, הם מנסים למשוך גברים הומוסקסואלים למקום הזה באמצעות המדיניות הזאת? הם יכולים פשוט להשמיע את דוד ד'אור, זה היה עושה את העבודה! מי שותה שליש בירה? מי?!
זה לא פחות גיי מלשתות משקה בצבע ורוד!
אתם יודעים, אפילו אם תשתו 7 שלישים של בירה, אף אחד לא יספור לכם כמה שלישים שתיתם, אנשים עדיין יסתכלו עליכם ויגידו: 'מי זה ההומו הזה ששותה שליש בירה?'
מהיום, אני מודיע לכם, אני מחרים את כל מקומות הבילוי שלא מוכרים בירה בחצאי ליטרים! תזכרו את זה..."
אחרי ההתמרמרות הזאת, הגענו לנתניה, שם ישבנו בפאב, אני, חבר שלי ו-א' הזמנו חצי ליטר בירה, ו-ב' משום מה החליטה להיות מקורית והזמינה מרטיני, שבסוף היא כנראה לא אהבה אותו כל כך, ובקושי שתתה.
ישבנו שם משהו כמו שעה וחצי, היה כיף שחבל על הזמן, צחקנו המון... ובסביבות 4 וחצי החלטנו לחזור הביתה סוף סוף.
הסעתי את כולם הביתה, ומסיבות גיאוגרפיות יצא שאת ב' הסעתי אחרונה.
עכשיו 2 בצהריים ואני עדיין כותב את הפוסט הארוך הזה. מיותר לציין שעוד לא התחלתי ללמוד היום, וגם ממש לא בא לי, אבל אני צריך 
בסה"כ, אם לסכם את הלילה האחרון, הוא היה מעולה, וממש לא היה 'בקטנה'. קרו הרבה דברים מצחיקים ומעניינים, וממש נהניתי. לילות נוספים מהסוג הזה תמיד יתקבלו אצלי בברכה.
אם למדתי לקח כלשהו מהלילה הזה, זה שבפעם הבאה כשאני מתחיל עם בחורה, השאלה הראשונה שאני אשאל אותה היא: "בת כמה את?"
אני יודע שהפוסט הזה יצא מאוד ארוך, ולא הכי נוח לקריאה, אבל רק ככה הייתי יכול לכתוב את כל מה שרציתי, ואתם יודעים מה, ככה אני גם אדע מי באמת קורא מכור אצלי, וישקול לחתוך לעצמו את הורידים אם אני אסגור את הבלוג
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
