כבר למעלה משנה שגלעד שליט, אודי גולדווסר ואלדד רגב נמצאים בשבי. במהלך השנה הזאת נחשפנו כולנו לדיון הקבוע שמתחולל בחברה הישראלית בעקבות אירוע של חטיפת חיילים - הדיון לגבי עיסקה פוטנציאלית לשחרורם. במרכז הדיון עומדות תמיד אותן שאלות. האם ראוי לשחרר מאות מחבלים תמורת חייל בודד, או במקרה הגרוע - תמורת גופה של חייל? והשאלה הכי קשה - האם ראוי לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים" - כלומר רוצחים שהורשעו?
יש הטוענים שאילו ישראל הייתה מלכתחילה נוקטת במדיניות גורפת של אי ניהול משא ומתן עם חוטפים, זה אמנם היה אומר שהיינו משאירים חיילים חטופים בשבי - מה שמנוגד לעקרונות צה"ל, ומה שבאופן כללי היה מהווה מדיניות קרה, שמתעלמת ממצבם הקשה של החיילים החטופים, ומרגשות משפחותיהם. עם זאת, בטווח הארוך ישראל הייתה יוצאת נשכרת ממדיניות זו, כיוון שלארגוני הטרור לא יהיה עוד שום תמריץ (מעבר לפעולה "מוצלחת" מצידם) לחטיפת חיילים. זה לא נקרא "קלף מיקוח" כשאין לך עם מי להתמקח, נכון?
אני יכול להבין את הרציונאל מאחורי הגישה הזו, אך אני עצמי לא תומך בה. קודם כל, מהטעמים המוסריים - שלי באופן אישי קשה להתעלם מהם, אך גם מתוך שיקול ענייני. אילו הייתה ישראל נוקטת במדיניות הנ"ל, אחרי מספיק זמן כולם היו יודעים על כך, וזה היה גורם לביקורת רבה בקרב הציבור, ולדעתי הגיוני גם שבסופו של דבר זה היה גורם לירידה במוטיבציה בקרב צעירים לשרת כלוחמים.
אז מה *אני* חושב שצריכה להיות המדיניות? ישראל צריכה לפעול לביצוע עיסקאות שיחזירו את החטופים כמו שהיא עושה היום (בינתיים ללא הצלחה), אבל אני חושב שבמצב הקיים ישנם כמה תנאים לא אופטימליים - שיש לנו שליטה עליהם, ואני מציע לשנות אותם:
א. עונש מוות למחבלים "עם דם על הידיים" -
אני לא מדבר כרגע על עונש מוות לרוצחים באופן כללי. על הנושא הזה אפשר להתווכח הרבה, ואני לא בטוח שמדיניות של עונש מוות לרוצחים - כמו שיש בחלק ממדינות ארה"ב למשל, היא נכונה.
כאן אני מדבר רק על עונש מוות למחבלים מוסלמים שנשפטו והורשעו ברצח. כל אותם מקרים מגוכחים שאנחנו שומעים עליהם מדי פעם - על מחבלים שנשפטו לכמה וכמה מאסרי עולם. אותם יש להוציא להורג.
הנימוק הוא ענייני - לא יהיו מחבלים "עם דם על הידיים" שיהיה אפשר לדון בשחרורם לכשייחטפו חלילה חיילים ישראלים.
'אבל אם נוציא להורג מחבלים זה יגרום לסנקציות חמורות על ישראל מצד מדינות העולם' - לא בהכרח. היום ישראל נוקטת במדיניות של "חיסולים ממוקדים". בעולם זה נתפס כאקט של הוצאה להורג ללא משפט, דבר שבודאי חמור בהרבה מהוצאה להורג אחרי משפט הוגן והרשעה. מה גם שבחיסולים ממוקדים אנחנו הרבה פעמים "מפספסים" והורגים בטעות אזרחים שנקלעו לסביבת המחבל. ועדיין ישראל חיה עם כל הביקורת. לכן אני משוכנע שאם ישראל תשכיל לנקוט במדיניות נכונה של הסברה בנושא, גם את העניין הזה העולם "יחליק" לנו.
'אבל הסכנה בעונש מוות, היא במקרה שהבן אדם לא באמת אשם, ואז הוצאנו להורג אדם חף מפשע' - שוב, בואו נודה בזה, זה לא שצה"ל מעולם לא הרג בטעות פלסטינאים חפים מפשע בנסיבות אפילו יותר חמורות. הסיכוי שמחבל יורשע ברצח כשלמעשה הוא חף מפשע - הוא באמת אפסי.
'חקיקה כזו לעולם לא תעבור - לא בכנסת ובטח שלא בבג"צ ' - למעשה, תתפלאו אבל החקיקה כבר כמעט קיימת. ניתן לקבוע עונש מוות בחוק הישראלי על מספר עבירות כמו בגידה וסיוע לאויב בזמן מלחמה. כל מה שצריך זה תיקון קטן שיכניס לחוק גם את המקרה של "רצח על רקע לאומני" או משהו בסגנון.
אם תרצו, תמיד אפשר להימנע בכלל מכל התסבוכת המשפטית, ופשוט להורות לצה"ל לבצע "סיכול ממוקד" במחבלים שאין כל ספק שמדובר ברוצחים. אז נכון, זה לא יתן להם משפט הוגן, אבל גם אלה שחוטפים טיל בזמן שהם נוסעים במכונית, או יושבים על האסלה בביתם - לא בדיוק נהנים ממשפט הוגן.
ב. חקיקה שתאריך את תקופות המאסר על עבירות בטחוניות -
המטרה היא שיהיו ברשותינו כמה שיותר מחבלים "זוטרים" - כאלה שלא יהיה אכפת לנו לשחרר במסגרת עיסקה. נכון שהם עולים כסף למדינה, אבל זה המטרה מצדיקה את זה. חוץ מזה, כל עוד הם יושבים אצלינו בכלא, הם לא יכולים לעסוק בטרור, שזו גם כן מטרה מבורכת. חשוב שיהיו לנו הרבה אסירים בטחוניים כדי שהצד השני ירגיש שהוא מרוויח בעיסקה.
נניח שיש עבירה בטחונית שהמורשעים בה נידונים לשבת שנתיים בכלא. אני מציע - להאריך בחוק את העונש על העבירה הזו לחמש שנים. ברור שאין כל הבדל קונספטואלי בין שנתיים לחמש שנים בכלא. זה לא שיום למחרת יתכנס דיון חירום באו"ם ותצא הודעת גינוי נגד ישראל כי היא תיקנה את חוקיה כך שהעונש על גניבת נשק של צה"ל יהיה חמש שנים במקום שנתיים (סתם דוגמא).
אם כבר מדברים על זה, אני בכלל הייתי שמח אם היו מחמירים את הענישה גם נגד פושעים יהודים - אבל זה לא קשור כרגע לנושא.
לסיכום, ראינו שלצה"ל אין שום בעיה לעצור עשרות פלסטינאים תוך כמה שעות. ראינו את זה קורה לפני שבוע בערך. אני לא אומר שצריך לעצור כל פלסטינאי חף מפשע, אבל ניתן להחזיק תקופה ממושכת באלה שאכן ביצעו עבירות כלשהן - רק צריך לשנות קצת את המדיניות. אם יהיו לנו מספיק אסירים "זוטרים" נוכל גם לעשות מחוות קיטשיות סטייל ט"ו באב לאבו-מאזן לעתים קרובות יותר, וכך לתרום לחיזוקו - וגם להצטייר טוב בעולם. מה אכפת לנו לשחרר כמה פלסטינאים שזרקו אבנים לעבר חיילים? תמיד אפשר לתפוס עוד כאלה...
מול החיזבאללה זה יותר בעייתי, כי אנחנו לא יכולים פשוט להיכנס ללבנון יום אחד ולתפוס "מבוקשים" כמו שצה"ל עושה את זה בשטחים. אבל עדיין, הם ביצעו את החטיפה כי יש אסירים שהם רוצים לשחרר. דמיינו לרגע שכל אלה מבינהם שמוגדרים "עם דם על הידיים" היו מזמן מתים. אז או שחיזבאללה לא היה מבצע את החטיפה - ואז היינו חוסכים מלחמה, או שהם עדיין היו מבצעים את החטיפה, ואז היינו מחזירים להם אסירים "זוטרים" למדי במסגרת עיסקה והם היו מסכימים - כי אחרת הם לא היו מבצעים את החטיפה. תחשבו על זה...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
