לפני הכל, אני לא יכול שלא להתייחס לנסיון המגוחך ומעורר הרחמים של עופר עיני להתחבב על הציבור כשהוא הודיע שהשביתה בנתב"ג לא תיפתח היום. למה? כי הוא קרא בעיתון שהחופשה של משפחה מסויימת שתוכננה להיום נמצאת בסכנה - והסיפור מאוד נגע ללבו. זה אמנם מאוד מרשים שעיני יודע לקרוא עיתונים בלי ניקוד, אבל הנימוק שלו פשוט הזוי.
קודם כל, מחר, פי 2 ישראלים מתכננים לטוס, אז אם כבר, יותר הגיוני היה למנוע את השביתה בנתב"ג מחר במקום היום. אבל זה לא העיקר. בכלל, מה עם אנשים שתכננו את הטיסה שלהם ליום אחר? מה עם ילדים שלא יוכלו להגיע לבית הספר כי אין הסעות? מה עם רכבות? מה עם הפגיעה העצומה במשק? את כל אלה - עיני לא רואה בעיניים.
אני ממליץ לכולם לקרוא את המאמר הזה בעיון. אין טעם שאני אחזור על אותם דברים שכבר מוזכרים שם. חשוב שתדעו שתרבות שביתות כמו שיש בישראל, אין באף מקום בעולם, אפילו במדינות יותר סוציאל-דמוקרטיות מאיתנו. מדינת ישראל היא אלופת העולם בשביתות - בפער גדול, ובמאמר תוכלו למצוא סימוכין לטענה הזו.
אני חושב ששביתה כללית במשק היא צעד חמור ביותר. אפילו במידה ולא היה כל עוררין כי נעשה עוול לעובדי המגזר הציבורי, היו צריכים להינקט אלף ואחד צעדים אחרים לפני הצעד הקיצוני של שביתה כללית. מה גם שבמציאות, בהחלט יש עוררין באשר לסוגיה הזאת. מהו בכלל אותו עוול נוראי שנעשה לעובדים הציבוריים? בסך הכל, חבורת הפוליטיקאים הקטנה שעומדת בראש הסתדרות העובדים - החליטה, משום מה, שצריך להעלות את השכר של העובדים הציבוריים ב-10%. למה? ככה.
אני בכלל לא חושב שהמצב של העובדים הציבוריים נורא כל כך. המצב כיום הוא שממוצע השכר במגזר הציבורי עומד על 7,144 ש"ח בחודש בעוד שבמגזר הפרטי השכר הממוצע הוא 7,653 ש"ח. מי ישמע - איזה פער איום ונורא! אם תשאלו אותי, זה בהחלט מובן והגיוני שבמגזר הציבורי רווי הקומבינות ,הביורוקרטיה וחוסר היעילות - השכר הממוצע יהיה נמוך יותר מבמגזר הפרטי - שם אשכרה צריך לעבוד, או שיפטרו אותך. יותר מזה, לא תמיד זה ככה אבל בתחומים מסויימים עובדים ציבוריים מרוויחים הרבה יותר ממה שהם היו מרוויחים על אותה עבודה במגזר הפרטי.
לא הגיוני שלקבוצה ספציפית של עובדים יש ארגון בעל כוח אינסופי, שיכול לדרוש מה שבא לו, ואם לא יקויימו דרישותיו הוא פשוט יפעיל את "נשק יום הדין" שלו - בעוד שלרוב העובדים במגזר הפרטי, אין "גב" שכזה. ישנם עובדים רבים שסובלים מעוול גדול פי כמה מזה ממנו כביכול סובלים עובדי המגזר הציבורי, אבל להם אין את עופר עיני שיסדר להם את העניינים.
חייבים להגביל את זכות השביתה. לא יתכן שעל כל שטות יושבת המשק הישראלי. זה פוגע בכלכלה, באיכות החיים ובתדמית שלנו בתור מדינה שמתיימרת להיות מערבית ומתקדמת. ושאף אחד לא יקשקש לי על דמוקרטיה ו"זכות השביתה". לכל דבר בדמוקרטיה יש גבולות, ולפני כל זכות יש חוק. אם החוק מאפשר למדינה להיות מושבתת שנה אחרי שנה - צריך לבצע שינויים בחוק.
אגב, לא ברור לי למה "הנושא החם" הוא לא השביתה במשק. עם כל הכבוד, העובדה שכל המדינה מושבתת *היום* היא טיפה יותר אקטואלית מציון שנתיים להתנתקות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
