למי מאיתנו לא מוכר המחזה של נאשם בעבירה פלילית מובל על ידי שוטרים או יושב באולם בית המשפט, מצולם ע"י רשתות הטלויזיה ונעזר במעילו או בחולצתו על מנת לכסות את פניו - פן ייחשף בציבור? מחזה שכבר התרגלנו לראות כמעט מדי יום במהדורת החדשות. הנושא הזה מעלה בי כמה תהיות.
מדובר לאו דווקא בתהיות מוסריות. ברור שאפשר להתווכח האם ראוי לצלם נאשם\חשוד בניגוד לרצונו. חלק בטח יגידו שכן, "למען יראו ויראו", כדי שהציבור יראה את פניו של מי שצריך להתרחק ממנו, או סתם כדי לנקום בחשוד על הפשעים שסביר להניח כי ביצע. מצד שני, אני בטוח שיש אנשים שחושבים שגם אם החשוד כבר הורשע בביצוע עבירות חמורות, עדיין אין זה מוסרי לצלם ולחשוף אף אדם בניגוד לרצונו. הרי זה מנוגד לזכויות הפרט להן רשאי כל אזרח, גם אם הוא פושע.
נעזוב את הדיון בשאלה המוסרית, התהיות שלי הן יותר פרקטיות. לדעתי המדיניות הנוכחית שישנה בארץ בנושא היא בלתי הגיונית לחלוטין, ועומדת בסתירה למצב החוקתי בישראל.
מצד אחד, בתי המשפט שלנו פועלים על פי העיקרון של 'כל אדם הוא בחזקת חף מפשע, עד שהוכח אחרת'. מצד שני, לא מונעים מרשתות טלויזיה לצלם נאשמים בניגוד לרצונם, והרי אין ספק שחשיפה של נאשם כזה בציבור תזיק בצורה קשה למוניטין שלו. אף אחד לא רוצה שתמונתו תיחשף בציבור בתור חשוד באונס, גם אם הוא לחלוטין חף מפשע. להזכירכם, מדובר בחשוד בלבד שזכאי למשפט הוגן, ועדיין לא הורשע באף עבירה. השאלה שלי היא לא "האם זה מוסרי?", אלא "האם זה לא סותר את אמות המוסר הנהוגות בחוק הישראלי?" התשובה היא שזה אכן סותר, בלי ספק.
גם הוא חף מפשע, עד שיוכח אחרת.
נניח לרגע שאין סתירה בין מדיניות שמאפשרת צילום חשודים לטלויזיה בניגוד לרצונם, לבין מדיניות חוקתית שמחייבת משפט הוגן ושוללת עשיית עוול מיותר למי שלא הורשע בביצוע עבירה. נניח שחופש העיתונות, או זכות הציבור לדעת גוברים על זכויות הפרט. אם כך הדבר, אז ישנו אינטרס לחשוף את פני החשודים, ואז לא ברור לי למה למשל לא מפרסמים את תמונתם בצורה רשמית, באתר האינטרנט של המשטרה או של בתי המשפט. בנוסף, אולי צריך למנוע מהחשודים לכסות את פניהם? בישראל הנוהל הוא שחשוד שאזוק באזיקים מחזיק את ידיו לפני גופו, דבר שמאפשר לו חופש תנועה נרחב יחסית. בארה"ב למשל הידיים אזוקות מאחורי הגב. במצב כזה נדמה לי שהחשוד לא היה יכול (פיזית) לכסות את פניו בחולצתו, גם אם היה רוצה.
מערכת המשפט בישראל היא מאוד הומנית, תסכימו איתי על כך. לא יעלה על הדעת שיאומץ כאן נוהל רשמי לפיו תמונות של חשודים יפורסמו באתר האינטרנט של המשטרה. בישראל אפילו לא מפרסמים תמונות של אנסים מורשעים, מה שנעשה למשל בארה"ב - אז איך יתכן שיוחלט לפרסם תמונות של חשודים שעדיין לא הורשעו? אם כך, כיצד ייתכן שהמדיניות הנוכחית מאפשרת צילום פניהם של חשודים וחשיפתם לעיני כל במהדורת החדשות המרכזית? אני אנסה לענות על כך מיד...
הוא לא מסתיר את פניו, כי גם ככה כולם מכירים אותו. חיים רמון, עבריין מין מורשע. אה כן, הוא גם המשנה לראש הממשלה.
המדיניות הנוכחית מאפשרת את המצב הקיים מהסיבה הפשוטה שהמדיניות הנוכחית בנושא היא שאין מדיניות בנושא! זה בדיוק מה שמפריע לי בכל הסיפור. המערכת כאילו "נותנת לדברים לזרום". מצד אחד, לא מונעים מכלי התקשורת לצלם את הנאשמים. מצד שני, משאירים להם את האופציה לכסות את פניהם בצורה מאולתרת וכך הם עדיין לא יזוהו בציבור. זה מצב אבסורדי כיוון שלא מדובר כאן בעניין של מה בכך. תבינו, המון מוטל כאן על הכף, לדעתי לפחות. במדינה קטנה כמו ישראל בה כולם מכירים את כולם, ההבדל בין חשיפת פניו של חשוד או אי-חשיפתן הוא קריטי ביותר. אני חושב שאין צורך לפרט מדוע. לא הגיוני בעליל שבנושא כל כך קריטי לא קיימת מדיניות מוגדרת ומנומקת מצד המערכת, אלא פשוט אומרים לצדדים המעורבים "תסתדרו לבד".
במציאות הקיימת, נאשם שלובש מעיל, יש לו סיכוי גבוה יותר להימנע מקריסה מוניטינית מאשר נאשם שלובש גופייה. אתם מבינים? עדיף להיות חשוד בחורף! כנ"ל לגבי נאשם בעל זריזות ידיים, לעומת נאשם פחות זריז שלא הספיק לקלוט את המצלמות ולהגיב בהתאם. נאשם שמעולם לא צפה בחדשות אולי לא יודע איך הוא אמור לנהוג במצב כזה, אלא אם עורך דינו ייעץ לו. נאשם אחר עלול אולי (בתום לב) לא להבין את החשיבות שבהסתרת פניו מהציבור, ולימים להצטער על כך. נאשם בעל מראה סטנדרטי וללא סימני היכר מסגירים יוכל להסוות את עצמו ביתר קלות, בניגוד לנאשם שמעוטר בקעקוע\צלקת\פירסינג, אולי נאשמת בעלת חזה גדול במיוחד, נאשמים בעלי תספורת לא שגרתית\שיער צבוע, נאשם שמן... אוקיי, אני חושב שהבנתם את הרעיון!
תסכימו איתי שזה אבסודרי שעניינים גורליים כמו המוניטין החברתי ומימוש זכויות הפרט של נאשם מושפעים בישראל בעיקר מפרמטרים אקראיים וסתמיים כמו שתארתי בשורות האחרונות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
