תגידו, מתי לעזאזל זה נהפך להיות לגיטימי לשמוע מוזיקה בתחבורה ציבורית, או ברחוב - בקול רם?!
אותי חינכו שיש אוזניות בשביל זה. מצד שני, אותי חינכו בתקופה בה לא היו טלפונים סלולריים וזה היה נחשב אופנתי לתלות דיסק CD נוצץ על המראה הקדמית באוטו.
מרגיזה אותי התופעה ההולכת וגוברת של אנשים שמסתובבים ברחוב כשהסלולרי שלהם משמיע מוזיקה בקול רם. לקח לי זמן ללמוד לחיות בעולם שבו כלי רכב עוברים מדי פעם ומשמיעים מוזיקה רועשת, אבל לזה התרגלתי. מכוניות עוברות אותך מהר ואתה מספיק לשמוע אותן רק לשניות ספורות. אפשר לחיות עם זה. עם בני אדם זה סיפור שונה לגמרי ועל כך אני לא יכול לעבור לסדר היום.
אני אפילו לא רוצה להזכיר את אלה שמגדילים לעשות, ושומעים מוזיקה בקול רם בתחבורה הציבורית. אני מניח שברור לכם מה אני חושב עליהם, כאחד שמתנגד לכל סוג של אינטראקציה קולית עם המכשיר הסלולרי בתחבורה הציבורית.
אבל אולי אני צריך להסתכל על הצד החיובי של כל העניין: הרחוב הפך בזמן האחרון למסיבה אחת גדולה עם אינסוף רחבות, ממוזיקה מזרחית ועד האבי מטאל, הכניסה חופשית ואפילו אין סלקציה. רק תבחר את הדביל ששומע את הסגנון שמתאים לך, ותעקוב אחריו כאילו יש לו שעון יוקרתי על היד, ואתה אברהם הירשזון.