אני שונא להישמע כמו קמפיין בחירות של מרים פיירברג, אבל אני מוכרח להודות שבשנים האחרונות קורים יותר מדי דברים שגורמים לכינוי "עיר היהלומים" להישמע מוצדק לגבי נתניה.
שלא תבינו אותי לא נכון, נתניה היא עדיין עיר שבה כדאי שתפחדו להסתובב עם יהלומים, אני לא אומר שלא. אבל יחד עם זאת יש לא מעט דברים שכמעט גורמים לי להתגאות בעיר שלי:
- סניף ראשון ויחיד בארץ של "איקאה" - אצלינו.
- סניף ראשון ויחיד של "הוטרס" - כנ"ל. (כבוד. אגב, עוד לא יצא לי לבקר בו).
- טיילת ממש מרשימה לאורך החוף. בלי ציניות.
- קבוצת כדורגל בצמרת הליגה, עם סוג של אוליגרך\מיליונר משלה. טוב, להיות בצמרת הכדורגל ישראלי זה לא תנאי מספיק כדי להרגיש גאווה, אבל בכל זאת.
- איצטדיון כדורגל חדש - בקרוב.
- אוליגרך\מיליונר חדש לקבוצת הכדורסל, שיביא אותה לליגת העל - נדמה לי שכבר יש.
- כדורגל חופים בארץ - בלעדי לנתניה (זוכרים את עונת הבכורה המוצלחת שהייתה?)
- וגולת הכותרת: היום שמעתי שלא אחרת ממריה שראפובה, שכנראה נדלקה על הקהל הישראלי שמחקה את הגניחות שלה, והחליטה לקנות בית בישראל - איך לא, בנתניה!
עוד דברים שאולי שכחתי? (יש נתנייתים בקהל?)
ואם כבר התחלתי לדבר על יהלומים, היום המרצה במבוא למצב מוצק הסביר לנו מה הסיבה האמיתית שבגללה נשים אוהבות יהלומים: כי ליהלום יש התנהגות קוונטית בטמפרטורת החדר! (או משהו בסגנון, תסלחו לי אם זה לא מדוייק כי אני לא באמת מבין מה הולך בקורס הזה).
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
