My Rant

בשנה שעברה עשיתי פוסט מושקע עם 59 סיבות לאהוב את ישראל כאנטיתזה לכתבים ציניקניים מאתרים כמו "ואללה" שיום העצמאות מהווה עבורם עילה להעמדת המורל הלאומי במבחן עם סקרים כמו "60 שנות מחלוקת - האם יש סיבה לחגוג?" וכתבות בעלות אופי דומה.

הפוסט ההוא היה הצלחה גדולה. אני יודע את זה כי הוא קיבל כמה תגובות נאצה שהאשימו אותי בגזענות, שקרים וכיו"ב. וכידוע, אין הרבה דברים שמעידים על הצלחה של בלוגר יותר מאשר תגובות נאצה.

השנה אין לי זמן לכתוב 60 סיבות כי יש לי מחר מבחן, מה גם שאותן 59 עדיין קיימות, אז אני פשוט ארמה בדרכי הישראלית ואוסיף עוד אחת:

60. אברם גרנט. כי אפילו שהכדורגל הוא אחד הדברים היותר בזיוניים שיש בישראל בערך מכל בחינה אפשרית, בדרך פלא כלשהי אפילו ממנו יצא משהו ממש טוב.

יום עצמאות שמח!

עריכה:

רק דיברתי ובאתר "ואללה" כבר הספיקו לקחת את העוינות צעד אחד קדימה. עכשיו זה כבר לא "בעד או נגד שינוי ההמנון", עכשיו זה "בעד החלפתו המוחלטת" או "בעד שינוי רק רק חלק ממנו".