עתודאי.קום חזר אתמול מטיול של לילה אחד בצפון עם עוד שלושה חברים. עכשיו הוא מקווה שהטיול הזה היה רק חימום קליל לפני תאילנד בחודש הבא, אבל עדיין לא באמת עושה שום דבר אקטיבי כדי לגרום לזה לצאת לפועל. לקרוא לכם להצטרף לטבעת שלו בטוח לא יקדם את המטרה, נכון?
היום הראשון
התוכנית המקורית הייתה להתחיל לנסוע לכיוון צפון ולעצור בקיסריה כי שמענו שיש שם איזושהי מסיבת חוף, וזה נשמע מגניב. מה שקרה בפועל זה שנסענו המון זמן בין שכונותיה של קיסריה וניסינו לשאול אנשים ממש עשירים איפה זה "חוף הפרה", שם שאף אחד מאיתנו לא באמת האמין שמתאר חוף אמיתי, חוץ מ-מ' (האיש והדלקן) שזכר שזה מה שהיה כתוב איפה שהוא קרא על המסיבה. בסוף התברר שהוא צדק כי לפחות מישהו אחד ידע על מה אנחנו מדברים וכיוון אותנו בערך.
אחרי הליכה ממושכת בדיונות סמוך לאיזשהו כפר ערבי (מסתבר שיש כפר ערבי ממש ליד קיסריה), תוך אמונה שכל זה לשווא, ואין סיכוי שיש שם איזושהי מסיבה, זיהינו מרחוק אוהל שחור וכמה ג'יפים והחלטנו ללכת כבר עד לשם כדי לראות האם מדובר במסיבה או במשהו שיגרום לכולנו להופיע בעיתון של מחר, ולא במדור הפנאי.
הגענו והסתבר להפתעת כולנו שזו אכן המסיבה המדוברת, אבל התאכזבנו לגלות שיש שם משהו כמו 15 אנשים בסך הכל, או במילותיו של מקומי אחד, היה שם "מעאפן טיל". ככה הוא הגדיר את זה. אז נשארנו שם עוד קצת ולבסוף עשינו את דרכינו חזרה לאוטו של מ' כדי להמשיך לכיוון הכינרת.
בדרך ראינו הרבה שלטים המבשרים על מסיבת קצף של ליין שנקרא "החווה בנהלל" שתתקיים הלילה. הפרסום האגרסיבי גרם לנו לשקול להפוך את זה לבילוי שלנו בערב, וכך עשינו בהמשך.
מצאנו את אחד מהחופים האלה על שפת הכינרת שמיועדים לקאמפינג (עוד מעט תבינו כמה זה היה מיותר בדיעבד), ונכנסנו קצת למים. אני חייב לציין שהמים בכינרת די מגעילים למראית עין. אני מקווה שמנקים אותם טוב לפני ששולחים לנו אותם דרך הברזים...
הבילוי
בערב התכוונו לנסוע לאותה מסיבה בנהלל, אבל לפני זה הלכנו "לקרוע את טבריה" לכמה שעות. טבריה בערב זה כמו גירסה יותר עצובה של אילת. טיילת עם הרבה דוכנים שמוכרים שטויות. מיצינו את זה די מהר, והתחלנו לנסוע לכיוון המסיבה. הסתבר שנהלל זה די רחוק מטבריה, ולקח לנו מלא זמן להגיע. הסתבר גם ש"החווה בנהלל" היא בכלל לא בנהלל אלא רק קרוב לשם.
בסוף מצאנו את זה. המסיבה הייתה בת-זונה לגמרי, ממש נהנינו.
בהתחלה לא התלהבתי מכל הקטע של הקצף... זה נשמע לי לא כיף גדול והזכיר לי את יום העצמאות, כשאתם הולכים לראות את ההופעות ומלא ילדים קטנים ומעצבנים מסתובבים לכם בין הרגליים עם הספריי-שלג המגעיל הזה. אבל בהשפעת האלכוהול מצאתי את עצמי ממש נהנה מכל העניין.
גם בלי קשר לקצף, המסיבה הייתה ממש טובה. ללא ספק הכי טובה שהייתי בה בזמן האחרון. הגעתי למסקנה שהמסיבות בצפון באופן כללי יותר טובות מהמסיבות במרכז. כמובן שלא הסקתי מסקנה כה מרחיקת לכת רק על סמך מסיבה מוצלחת אחת.
מה שתרם לעיצוב המסקנה זה שיצא לנו לדבר עם כמה אנשים שם שאמרו שהמסיבה הזאת "מעאפנה" וגם התכוונו ללכת מוקדם. באמת, אותה מסיבה שנראתה לכולנו מעולה, הייתה "מעאפנה" בשבילם. נו טוב, אולי כדאי לצאת יותר לאזור הצפון.
הלינה
זה היה החלק ההזוי של הטיול.
התוכנית כמובן הייתה לחזור לחוף ששילמנו כדי לישון בו בשקי השינה שלנו, אבל מ' היה ממש עייף ופחד שהוא ירדם על ההגה אז פשוט נסענו לנהלל וחיפשנו מקום שבו נוכל להתנחל עם שקי שינה. ראינו שם כמה אנשים נחמדים שהמליצו לנו על מקום וגם אימתו את מה שאני טענתי קודם ואף אחד לא האמין לי - שנהלל הוא המושב הראשון בארץ! למעשה אחד מהם אפילו חיזק את עוצמת הטענה וציין שזהו המושב הראשון *בעולם*, מה שנכון, בהנחה שמושב הוא צורת התיישבות ייחודית לישראל.
דבר מיוחד נוסף הקשור בנהלל זה שהוא בנוי בצורת מעגל. אלה כבר שני דברים מיוחדים שקשורים בנהלל, וצריך לבדוק את זה, אבל יכול מאוד להיות שנהלל הוא המושב היחיד בעולם שיש שני דברים מיוחדים הקשורים בו. ומכיוון שגם זה דבר מיוחד, אז הוא גם המושב היחיד בעולם שיש שלושה דברים מיוחדים הקשורים בו, ובצורת אינדוקציה אפשר להוכיח שנהלל הוא מושב מיוחד *בטירוף*.
אז ככה מצאנו את עצמינו פורשים שקי שינה על דשא אקראי במושב הכי מיוחד בעולם. היינו מוכנים נפשית להתעורר כשמסביבינו תושבים נדהמים המצלמים את המבקרים ההזויים שפקדו את יישובם הקט, אבל זה לא קרה, ואחרי כשעתיים של שינה נסענו לכינרת.
היום השני
ביום הזה (בניגוד ליום הקודם בו עשינו דברים מלאי משמעות) בעיקר הסתלבטנו להנאתינו בכינרת ולאחר מכן חיפשנו איפה אפשר לטייל. זכרתי מהטיול הקודם שיש מסלול בשם "בריכת המשושים" שאז לא עשינו אותו, כי נאמר לנו שהוא קל מדי, ואנחנו חיפשנו לקרוע את עצמינו במסלול מאתגר. אבל עכשיו זה התאים בול לדרישות, ולכן נסענו אליו.
המסלול באמת היה די קליל, ובסופו הייתה בריכה מגניבה שנאמר לנו שהיא בעומק של 6-7 מטרים (מה שגרם לאנשים לצעוק בהתלהבות "וואי וואי, איזה עומק זה!", אפילו שכל מה שהם באמת יודעים זה שהעומק הוא גדול מגובהם, פחות אורך הראש שלהם). היה שם גם מפל נחמד, אה כן, והייתם מצפים שיהיו שם משושים, אבל אני לפחות ראיתי שם רק מחומשים. עד עכשיו אני לא יודע אם הם פשוט טעו, וככה המקום נקרא עד היום, או שכן היו שם משושים איפשהו, אבל אני פשוט לא מצאתי אותם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
