כינוי:
בן: 38 MSN:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2011
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: . -.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הפער בין המציאות החברתית בטכניון לאיך שהחנון הטכניוני מציג אותה מאז שהתחלתי לצאת עם בחורה חדשה אני בקושי כותב כאן. זה גורם לי להרהר מה *באמת* תמיד היה מוקד העניין שלי בבלוג הזה... ובכל זאת, סוף סוף יש לי נושא, אז למה לא לבדוק איך זה לכתוב פוסט כשאתה לא מצפה לסיים אותו עם בלוגרית במיטה הוירטואלית שלך?
אם אתם לא קוראים קבועים, כדאי שתתחילו לחרוש על הבלוג הזה כי הוא א-ד-י-ר, אבל חוץ מזה אני אספר לכם שאחד הדברים שאני עושה בשביל הפאן שלי זה לקחת קורסים של תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון. זה קצת כמו החבר'ה האלה שחוזרים בתשובה וכששואלים אותם מה נסגר הם אומרים שהם "מתחזקים", אז גם מרגיש שאני "מתחזק", רק שבניגוד אליהם אני לומד תאוריות מבוססות שקיימות ראיות לאמיתותן...
אבל הלימודים הם לא הנושא של הפוסט הזה. אני רוצה לדבר דווקא על הצד החברתי בטכניון, אם הוא בכלל קיים, כי אם לשפוט לפי החנון הטכניוני המצוי הרי שהטכניון הוא מקור כל הרוע וחיי החברה בו יותר גרועים מבבית סוהר. הקטע הוא, שבדרך כלל אותם חנונים לא היו משיגים זיון גם אם הם היו מבקרים בבית סוהר לנשים, כשבידיהם סל מלא בחנינות.
ועל זה בדיוק אני רוצה להתעכב... בפוסט הזה אני הולך לבחון שני מיתוסים אודות חיי החברה בטכניון (לגבי הלימודים, זה לא מיתוס. באמת טוחנים להם את הצורה...), ולאמת אותם מול המציאות כפי שאני רואה אותה. אני חושב שאני בהחלט כשיר לשפוט את הסוגייה באופן אובייקטיבי מכמה סיבות: עשיתי תואר ראשון באוניברסיטה אחרת אז יש לי קריטריון להשוואה, אני מבקר בטכניון פעם בשבוע בלבד ואני מרגיש יותר כמו צופה מהצד שיכול לבחון את הדברים בעין ביקורתית. אני כמעט ולא מכיר אנשים משם, והכל יחסית חדש לי, לכן אין שום סיבה שאני אנטה להלל או להשמיץ את המקום שלא לצורך.
מיתוס מס' 1: בטכניון אין בחורות, ואלה שישנן נראות כל כך רע שאתם תעדיפו לפתור תרגילים בחדו"א ולא לצאת איתן
האמת: בכל פעם, אבל *בכל פעם* שמזדמן לי לבקר בטכניון, אני מבחין בלא מעט בחורות חמודות-עד-שוות-בטירוף. אני לא מגזים בכלל... נכון שבפולטות כמו הנדסת חשמל אחוז הבנות נמוך מאוד, אבל הן עדיין קיימות. רק בשני הקורסים שאני עושה הסמסטר הבחנתי בשתי בנות שנראות כמו דוגמניות. אני רציני לגמרי... ואם יוצאים קצת מהפקולטה ומתבוננים מסביב, אז בכלל לא חסר... יש גם מכוערות, אני לא אומר שלא, אבל נראה לי שהכמות שלהן לגמרי פרופורציונית לכמות היצורים ממין זכר, ולא חורגת מאחוז הבנות המכוערות בכלל האוכלוסייה בישראל.
מיתוס מס' 2: בטכניון אין חיי חברה
האמת: קורסים כיפיים כמו טניס, יוגה, צילום ורכיבה על סוסים... אגודת הסטודנטים הכי מפוארת בארץ שמארגנת פעילויות ללא הרף, יום הסטודנט הכי אדיר במדינה, בריכה ומכון כושר בחינם לכל הסטודנטים לתואר ראשון, שני פאבים נחמדים שצמודים לקמפוס, סלסה, "תרבות מעונות" מפותחת מאוד כאשר רוב הסטודנטים למעשה "חיים בקמפוס", ואלא שלא כנראה שוכרים דירה באזור... כל זה נמצא בטכניון! באונ' תל-אביב *אף אחד* מהדברים האלה לא קיים!
אתם באמת חושבים שתקבלו תמונה מציאותית על חיי החברה בטכניון מ*הבחור הזה*?
אז מה אני מנסה להגיד בעצם? שאם קיימת בעיה חברתית בטכניון היא נעוצה באנשים! בטכניון יש כנראה הרבה חבר'ה שלא בדיוק מצטיינים בכישורים החברתיים שלהם, ונוח להם להאשים את המסגרת בחיי החברה הכושלים שלהם. אני לא מנסה להשמיץ כאן אוכלוסיה שלמה. אני מכיר אישית לא מעט סטודנטים ובוגרים של הטכניון שהם סבבה לגמרי, מקסימום קצת ממורמרים מהלימודים התובעניים, ואפשר להבין אותם... אבל הגיע הזמן שמישהו יגיד מילה טובה על המוסד ההררי הזה.
ובאופן יותר כללי וגורף, אתם כבר אמורים לדעת שאם מעניין אתכם לקבל מושג אמיתי על המציאות, תמיד מומלץ להקשיב *לי* ולא לאנשים ממורמרים בעלי אג'נדה נסתרת כמו חנונים, עיתונאים ומגישי חדשות...
זו כבר הפכה להיות שגרה. כל פוסט שלי לאחרונה מגיע לדף הראשי... עתודאי.קום לבלוגים זה כמו מייקל ג'ורדן לכדורסל, ביל גייטס לכסף, וטייגר וודס... גם לכסף. ולנשים. ולגולף. אוקיי, טייגר וודס ניצח. אבל הכל בזכות הטעם הנהדר שלכם. תודה שהצבעתם!
| |
שלום עם סוריה תמורת הגולן - המבצע הכי גרוע בסופרמרקט של המזרח התיכון מכל הנושאים שזוכים לחשיפת יתר בתקשורת, יש נושא אחד שאני באמת לא מבין איך הוא מצליח לשמר את מעמדו כויכוח ציבורי חי ונושם על סדר היום - סוגיית השלום עם סוריה בתמורה לרמת הגולן. אני פשוט לא מצליח להבין איך זה נתפס בעיני מישהו בתור עיסקה ששווה לדון בה.
שמישהו יסביר לי מה כל כך דחוף לנו לעשות שלום עם סוריה. מתי בפעם האחרונה סוריה תקפה אותנו, או אפילו איימה ברצינות לתקוף? אני מבין שהשלום תמיד היה משאת נפשינו, אבל מה כל כך בוער בגבול הצפון-מזרחי שזה לא יכול לחכות אולי כמה שנים, עד שיקום שם מנהיג רציני יותר שירצה לדבר במושגים של שלום תמורת שלום? מה כל כך לחוץ, שאנחנו חייבים לשקול מסירה של חבל ארץ מדהים ביופיו המהווה אטרקציה תיירותית, ואחראי על עשרות אחוזים מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל, בתמורה לשלום עם מדינה שעם לשפוט על פי מה שקורה בשטח - די משקשקת מאיתנו?
לפני שנתיים חיל האויר תקף בסוריה ובתגובה סוריה לא עשתה כלום. ואל תשכחו מכל הגיחות המזדמנות מעל ארמונו של אסד שלא זכו לכל תגובה. האם זה כל כך דחוף לעשות שלום עם המדינה הזאת שאנחנו שוקלים להיפרד תמורת זה מרמת הגולן? אוי ואבוי אם לא נמהר לחתום על הסכם... נאלץ לסבול עוד שנים של הבלגה!
ובבקשה אל תגידו "חיזבאללה". זה לא משנה שהוא נתמך ע"י סוריה. חיזבאללה פועל מתוך לבנון, וכשהוא פעל ראינו מה קרה. יצאנו למלחמה הכי גרועה בהיסטוריה שלנו וזה הספיק כדי לגרום להם לחזור לבונקר, לפחות לכמה שנים טובות. סוריה יכולה להתחמש עד מחר. העובדה היא שמסוריה לא חדר לישראל אף מחבל ולא נורתה אף רקטה.
הרבה יותר חשוב לעשות שלום עם הפלסטינים, כי כל עוד אין להם מדינה ריבונית בעלת גבולות מוגדרים ומוסדרים, אנחנו נתפסים כאחראים לגורלם. משם גם נורות רקטות, יוצאים פיגועים וכו'. השטחים שעומדים על הפרק מול הפלסטינים הם שטחים שלהיפרד מהם יעשה למדינת ישראל רק טוב. אבל שלום עם סוריה? תמורת רמת הגולן? למה מי מת?
נראה לי שלסוריה, יותר מאיתנו, צריך להיות אינטרס לשלום תמורת שלום, כי הם לא ממש מקבלים מאיתנו היום שלום. אנחנו מהם, דווקא כן. אז מה בוער?
| |
המדריך לעתודאי התפרן לא קל להיות עתודאי בתקופת החובה. ה"משכורת" לא מספיקה ליותר מדי, בטח לא אם עזבתם את הבית של ההורים ויש לכם שכר דירה + חשבונות לשלם. ובכל זאת חייבים לחיות איכשהו, ורצוי גם להינות מהתהליך. לכן אני מביא לכם את המדריך הזה, שילמד אתכם בדיוק איפה תוכלו לחסוך ועדיין להינות. ולא פחות חשוב - איפה *אסור* לחסוך!
אז נתחיל מ"איפה תחסכו בגדול":
מירס אמנם זה קצת נוגד את העיקרון של "לא חוסכים כשמדובר בבריאות", אבל מה באמת הסיכוי שתקבלו סרטן? לא שמעתם על המוטו החדש שלי? "לי זה לא יקרה"! לא סרטן, ולא חשבון סלולרי שגבוה מ-30 ש"ח... כן, המירס *עד כדי כך* זול. אגב, הקליטה שלו ממש לו כזו נוראית כמו שאנשים אומרים. אבל אנשים בטוחים שהוא על הפנים, אז אתם תמיד יכולים לסיים שיחות לא רצויות בטענה שאין לכם קליטה במירס. תראו לי פונקציה באייפון שיותר שימושית מזו! בקיצור, אם אתם עתודאים ואין לכם מירס, אתם פשוט פראיירים. אני ממליץ לנייד את המספר הישן שלכם לקו 2 של המירס, ולהישאר רק איתו. אולי זה ישמע לכם קצת קיצוני בהתחלה, אבל באמת שמתרגלים לזה וזה מאוד נוח. הצטרפו למירס. כי אלפי נהגי מוניות לא טועים!
ים בילוי ממוצע בים מסתכם אצלי בעלות של בקבוק טובורג שאני קונה בפיצוציה ולוקח איתי לחוף. מחיר יותר ממשתלם בשביל שלוש-ארבע שעות של בטן-גב ומשחקי מטקות. ללכת לים זה כמעט הבילוי היחיד שנותר שהוא באמת כיפי ולא עולה כסף בכלל. ללכת לים, וסקס. אם *תשיגו סקס בים* אז בכלל יצאתם מלכים. אבל בואו נישאר מחוברים לקרקע... להזכירכם אנחנו עוסקים פה במדריך ל*עתודאים*.
בירה להיות טיפוס של בירה בירה זה אחד המאפיינים הכי חסכוניים שתוכלו לאמץ. מה שטוב בבירה, מעבר לזה שהיא זורמת טוב עם בוטנים, ומעניקה לכם buzz נהדר, זה שהיא לא צריכה להיות יקרה כדי להיות טובה. אפילו אם אתם ממש ממש פלצנים ושותים את הבירה הכי מתרוממת שיש לאנושות להציע, היא עדיין תעלה פחות מוויסקי גרוע. אהבתם בירה? חסכתם כסף. זה עד כדי כך פשוט.
מסיבות קיבוץ בדומה לבירה, גם מסיבות קיבוץ זה מסוג הדברים שהם win-win. אלה גם המסיבות היחידות שנותרו שבאמת יש בהן אוכלוסיה טובה, וגם מבחינה כלכלית זו העיסקה הכי משתלמת שתמצאו. מדיניות אופיינית למסיבת-קיבוץ היא משהו כמו 40 ש"ח כניסה, ושתייה חינם. ואצל קיבוצניקים שתייה חינם זה שתייה חינם. שתייה נורמלית. *בירה*. ולא איזו וודקה דוחה עם מיץ תפוזים. אבל היתרון הגדול באמת של מסיבות קיבוץ הוא בכלל לא כלכלי, אלא עצם העובדה שיש בהן הרבה קיבוצניקיות :)
כבלים מיותר. תחסכו לעצמכם 200 ש"ח בחודש כי אין כלום בטלויזיה. והדברים היחידים שצריכים לעניין אתכם: סרטים, סדרות, אירועי ספורט ולונדון את קירשנבאום - אפשר להוריד מהרשת או לצפות אונליין.
עכשיו שימו לב... בדברים הבאים אל תעיזו לחסוך, גם אם אתם גוועים ברעב:
דייטים אתם עתודאים. יש מיליון ואחת סיבות למה שדברים לא יעבדו בינכם לבין בחורות. תמנעו את "אתם קמצנים" ותורידו את זה למיליון סיבות בלבד. זה ישפר לכם את הסיכויים
בושם עם טיפה השקעה, בסוף אנחנו לא נותיר להן סיבות לא להיכנס איתנו למיטה. בושם מזוייף שקניתם ב-20 ש"ח בתחנה המרכזית הישנה הוא *סיבה טובה מאוד לא להיכנס איתכם למיטה*.
קונדומים אם העובדה שלחברת הקונדומים קוראים LIFE לא מרתיעה אתכם, אז אולי כל מחלות המין (חוץ מ"ילדים") ירתיעו. ואם לא זה, אז העובדה שהם ממש ממש לא נוחים. ניסיתי פעם, ממש מזמן... הזמנים היו קשים.
| |
דפים:
|