 כינוי:
בן: 38 MSN:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בוקובסקי (תל-אביב)
במקום שמתהדר במדפי ספרים, ישתכרו גם בני אדם...
אל הבוקובסקי הגעתי ממש במקרה. יצאתי עם ידידה תל-אביבית ובעקבות טראומות חיפושי-חניה שטרם הגלידו מיהרתי להחנות את הרכב בחניון הראשון שנקלע לדרכי (בתשלום כמובן). 'מקום בילוי נחפש כבר ברגל. העיקר שאת הפינה הזאת סגרנו', חשבתי לעצמי...
הלכנו והלכנו, וכבר התחלנו לחשוב שנאלץ לבלות את הערב בבית קפה כלשהו, ללא טיפת אלכוהול בדם, אבל אז ראיתי בזוית העין דלת שחורה ולידה מישהו שנראה כמו שומר. בפרץ של תושיה החלטתי לשאול את הבחור מה יש בפנים, בתקווה שזה לא איזה מכון ליווי (או לפחות אמרתי לידידה שאני מקווה), הוא אמר שזה פאב אז נכנסנו לבדוק. אנשים שלא היו בוחנים בקפידה כל מבנה ברחוב בחיפוש אחר מקום בילוי היו כנראה מפספסים את הבוקובסקי, אם הם לא ידעו מראש על קיומו.
נחשפנו למתחם לא קטן אך מלא עד אפס מקום. מימין היה בר שלמזלינו נותרו בו שני מקומות, ומשמאל שולחנות, ובקצה - מחזה משונה מעט - ספרייה!
כן, אמנם ישבנו בקצה השני והמקום היה צפוף מכדי ללכת ולבדוק מקרוב, אבל ראינו שם בהחלט ארון שהשתרע על פני כל הקיר והיה מלא בספרים. מעניין...
המקום כולו היה מעוצב יפה מאוד, עם אריחי אבן, ותאורה מעומעמת שתרמה לאווירה המסתורית. אני חושב שמגיע לו 9 מתוך 10 על העיצוב.
התיישבנו כאמור על הבר, בעצת אחת המלצריות, והזמנו חצי מרפי'ס מהחבית. מבחינת אלכוהול - מבחר הבירות היה סביר למדי (כמו ברוב המקרים, ההסתכלות בתפריט הסתכמה מבחינתי בחלק של הבירות מהחבית) אבל המחירים מעט יקרים מהמקובל. 6 מתוך 10 על שתייה בסולם שלי.
התפריט לא היה הדבר היחיד שלא בחנתי בקפידה. האוכלוסייה במקום לא זכתה הפעם לטביעת העין הביקורתית שלי. היינו די עסוקים בעניינינו, אבל הרושם הכללי שלי היה שמדובר באוכלוסיה תל-אביבית טיפוסית. כלומר - לא טוב ולא רע. 7 מתוך 10 על אוכלוסייה.
מה נשאר לנו? מוזיקה. הערב התחיל ממוזיקה ישראלית שקטה ולא מגניבה לטעמי, אבל עם הזמן זה הלך והשתפר ונעשה קצבי יותר. יכול להיות שגם הבירה תרמה קצת למצב הרוח, אבל לדעתי הייתה מגמה מתמדת של שיפור. 7 מתוך 10 גם על זה.
לסיכום, הבוקובסקי מסיים לא רע עם 7.25 מתוך 10, ובהתחשב בזה שהוא ממוקם בעיר שאני די מתעב, נראה לי שהוא הצליח לסחוט ממני את המיטב...
הבוקובסקי אירח את עתודאי.קום פעם אחת, לפני כחודש...
| |
ריף-ראף (תל אביב)
אם אתם מחפשים בר שכונתי עם מוזיקה טובה, אנשים נחמדים, ולא אכפת לכם שחלק מהכסף שלכם ייתרם לרשות הפלסטינית, הריף-ראף בתל-אביב הוא בשבילכם...
אני לא יודע איך זה בימי חול, אבל כשנכנסתי לריף-ראף בליל שישי מצאתי מקום קטן, צפוף ושמח. האוכלוסיה הייתה מאוד מגוונת כמצופה מתל-אביב. היו אנשים מוזרים, היו מבוגרים, והיו גם סתם אנשים רגילים שהייתם יכולים לפגוש בכל פאב מיינסטרימי. יצא לי לשוחח עם כמה בחורות ורובן היו נחמדות מאוד, לא היה זכר לפרחות מעצבנות. יחד עם זאת, בגלל השונוּת הגבוהה, אני אסתפק בלהעניק למקום הזה ציון של 7 מתוך 10 על אוכלוסייה.
למרות שבהתחלה המקום נראה נורא קטן, מיד מבחינים כי החלל הראשי מוביל לחלל נוסף, בערך באותו הגודל עם ספות. כשאני הייתי שם, החלל השני כבר היה מלא עד אפס מקום, לכן ביליתי את כל הערב בחלל הראשון שקרוב לכניסה. דבר שבהחלט ראוי לציון הוא העובדה שבמקום ישנה עמדת די-ג'יי מאויישת. זה לא משהו שייצא לכם לראות בהרבה פאבים, וכאן הופתעתי לטובה. המוזיקה שהתנגנה הייתה גם היא שונה ממה שאני מכיר מפאבים אחרים. הריף-ראף יעשה לכם חשק לרקוד כשישמיע לכם מוזיקה מגוונת מאוד בסגנון פאנקי, ולהיטי פופ משנות ה-80 וה-90, וגם קצת מהלהיטים היותר חדשים. אני נותן לו 9 מתוך 10 על המוזיקה.
שתייה - חובבי הבירה (כמוני) ייתקלו במבחר דל מאוד - משהו כמו שני סוגים בלבד של בירה מהחבית, קרלסברג וגולדסטאר אם אני לא טועה. 4 מתוך 10 על מבחר השתייה. מצד שני, המחירים אטרקטיביים מאוד - כיאה לפאב שכונתי אמיתי. 10 מתוך 10 על זה.
יכול להיות שאם אתם לא גרים באזור, ומגיעים לריף-ראף בפעם הראשונה, תרגישו מעט אאוטסיידרים. המקום באמת מתנהל באווירה שכונתית, ועושה רושם שכולם מכירים את כולם, אבל אם אתם אנשים חברותיים, אתם תהנו מאוד. אם אין לכם בעיה לפתוח בסמול-טוק עם אנשים שאתם לא מכירים, אתם רק תרוויחו. יש שם אנשים נחמדים.
אני לא חושב שאחת מקטגוריות השיפוט של פאבים צריכה להיות "זהות פוליטית", ואני גם לא אתן על זה ציון, אבל אני חושב שזה מצריך אזכור, ולו רק בשביל האנקדוטה - בכמה פאבים ראיתם תמונה של סוהא עראפת בצעירותה שתלויה על הקיר? האמת שזה העלה חיוך. מאוחר יותר, בחורה אחת שדיברתי איתה אמרה לי שבפוסטר הענקי שתלוי בצד הנגדי ומכיל תמונות של דגלי כל מדינות העולם, בולטים בחסרונם דגלי ישראל וארצות-הברית. ניסיתי לחפש במשך כמה דקות, ובאמת לא מצאתי אותם שם (היו שם משהו כמו 200 מדינות אחרות). נו טוב, תסיקו מזה מה שבא לכם...
סוהא ערפאת מתאבלת על מות בעלה. בתמונה שלה שתלויה בריף-ראף היא נראית הרבה יותר טוב.
על הדברים היותר רלוונטיים לכם כמבלים, הריף-ראף זוכה לציון משוקלל של 7.5 מתוך 10, שזה בכלל לא רע, ובהחלט מצדיק ביקור...
הריף-ראף אירח את עתודאי.קום פעם אחת, לפני משהו כמו חודשיים...
| |
בודגה בר (הרצליה)
הבודגה בר מזכיר לי את מזכ"ל האו"מ באן קי-מון. הוא לא עשה רע לאף אחד ואף עושה רושם חביב למדי, אבל הוא גם לא בולט לטובה בשום צורה. הוא יגנה את אחמדינג'אד, אבל גם יזרוק מילה רעה על עופרת יצוקה. הוא שם, למקרה שיתחשק לכם בילוי בדאנס בר שעומד בסטנדרטים של 2009 (הבודגה-בר, לא באן קי-מון), אבל לא עושה מאמץ להיות קצת מעבר. בקיצור, הבודגה בר - נייטראלי ליהודים.
על הסלקציה בבודגה-בר אין לי אף מילה רעה להגיד. הכניסה הייתה חלקה וללא שום עכבות. תעודת זהות, חיוך למארחת ואנחנו בפנים. ועל כך מגיע לו ציון מושלם של 10 מתוך 10 על סלקציה.
אם הגעתם ביום שישי בסביבות 12 בלילה כנראה שהמקום כבר יהיה די מלא, אבל לא בצורה מוגזמת. רק בסביבות 1 כבר מתחיל להיות צפוף במעברים הצרים שמקיפים את הבר המרובע. בעין בלתי מזויינת הייתי אומר שיש משהו כמו 30-40 מקומות על הבר. חוץ מזה, יש שולחנות בצדדים למי שיותר מתאים לו הקונספט הזה. וכמובן שבין לבין אפשר לפזז לצלילי מיטב הלהיטים העכשויים - תזכו לשמוע המון ליידי-גאגא, מוזיקה שחורה, רמיקסים מיינסטרימיים ואת הדבר המגניב שמצורף למטה. אני לא יודע מה איתכם, אבל זה פחות או יותר מה שאני אוהב לשמוע כשאני מבלה, לכן - 9 מתוך 10 על המוזיקה.
אין מצב שלא תשמעו את זה אם תבלו ערב שלם בבודגה-בר
אחד הדברים הנחמדים שקורים כשיש בר ומוזיקת מועדונים זה שבחורות מתחילות לרקוד על הבר. אין לי יותר מדי מה להגיד על זה, חוץ מזה שמדובר בתופעה מבורכת.
לגבי השתיה - האמת שאני פשוט הזמנתי טובורג מהחבית ולא בדקתי את התפריט אבל אני משער שמדובר בהיצע שלא בולט לא לטוב ולא לרע, וכך גם המחירים. 6 מתוך 10 על זה.
האוכלוסיה בסדר ברובה, חוץ מכמה ערסים שאפשר להבחין בנוכחותם מדי פעם. ייתכן שזו תוצאה של הסלקציה המקלה, כנראה שהטרייד-אוף הזה בין סלקציה לאיכות האוכלוסיה בכל זאת מוכרח להתקיים. בכל אופן, 6 מתוך 10 על אוכלוסייה.
סה"כ, הבודגה-בר זוכה לציון משוקלל יפה למדי של 7.75 מתוך 10! יכול להיות שקצת החמרתי איתו במשפט הפתיחה...
אה, ואם במקרה, איכשהו, הפוסט הזה מגיע לידי מלצרית חמודה בשם שחר, אז אני אשמח אם היא תיצור איתי קשר, כי יצאתי מעפן ולא ביקשתי ממנה טלפון 
הבודגה-בר אירח את עתודאי.קום בין שלוש לארבע פעמים, כשהאחרונה ביום שישי האחרון...
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
