לפני כמה ימים סיימתי לקרוא את "1984" של ג'ורג' אורוול. זהו הישג יפה כשלעצמו שכן מדובר בספר הקריאה הראשון מזה זמן רב שאני קורא סתם ככה, להנאתי הפרטית. אגב, קראתי את הספר עקב המלצתו של אורי, הנושא בימים אלו את התואר "עתודאי שנראה טוב מהרגיל", אותו קיבל מקרן, בראש מורם.
מדובר בספר מעולה, ואני ממליץ עליו בחום. הוא מספר על החיים תחת שלטון טוטליטרי בצורה בלתי נסבלת, המדכא על בסיס קבוע כל זכות יסוד אפשרית, לרבות חופש המחשבה.
"המפלגה" היא זו שאוכפת את השלטון, והיא מעודדת שימוש במה שנקרא בשיחדש (הלשון הרשמית של המפלגה) - דוּחוֹשב - doublethink - זוהי האומנות העדינה של חשיבת דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת. היא נדרשת לשם הבנת סיסמאות המפלגה המכילות בתוכן סתירה פנימית מהותית:
"מלחמה היא שלום"
"חירות היא עבדות"
"בערות היא כח"
כמו כן, נדרש שימוש בדוּחוֹשב כדי להיות מסוגל לקבל את העובדה ש"מיניסטריון האמת" הוא מוסד העוסק בזיופים והפצת שקרים, ו"מיניסטריון האהבה" הוא המקום אליו נלקחים אסירים פוליטיים על מנת לעבור עינויים.
למה אני מספר לכם את כל זה?
כי היום הבנתי שדוּחוֹשב הוא עיקרון שמופיע לעתים גם בחיינו. נתקלתי בדוגמא מצויינת היום כשקראתי כתבה ב"ואללה ספורט", והרי היא לפניכם:

לעצלנים מבינכם:
זוהי כתבה שקוראת לציבור הצרכנים להחרים את ערוץ הספורט ולא להזמין בתשלום את ערוץ 5+ LIVE, בו ישודרו משחקי ה"קופה אמריקה". בצד הכתבה (שעם המסר שלה אני מזדהה לחלוטין) מופיעה פרסומת - של ערוץ 5+ LIVE כמובן!
עיקרון הדוּחוֹשב במיטבו.