הראנט הנוכחי שלי יעסוק במדיניות של "העדפה מתקנת" בתחום החינוך והאקדמיה, וכפי שאתם יכולים לנחש מהכותרת, זה לא הולך להיות טיול בפארק ושיט בקאנו לאור ירח מלא. אם אתם מתעקשים על המטאפורה הזאת, זה בסדר, אבל אז הסירה שלכם תתהפך וחברה שלכם תיטרף ע"י תנין.
הסוג הראשון של "העדפה מתקנת" שאני אדבר עליו הוא דווקא לא הסוג הקלאסי שניתן לערבים ועולים חדשים אלא ההעדפה שמוענקת לתלמידים המאובחנים כסובלים מלקויות למידה שונות. כולכם בוודאי מכירים כמה תלמידים שזוכים לתוספת זמן והטבות אחרות במבחנים, ויש סיכוי לא רע בכלל שאתם כאלה בעצמכם (במיוחד אם אתם גרים בצפון תל-אביב, נדבר על זה עוד מעט). הטענה היא שלקויות למידה מפריעות לאותם תלמידים לממש את הפוטנציאל הלימודי הטמון בהם כיוון שהן פוגעות להם באי אילו מיומנויות הנחוצות ללמידה יעילה, אולם אין קשר בין לקויות למידה למנת משכל. מישהו שסובל מהפרעות קשב וריכוז או דיסלקציה יכול להיות "חכם" או "מוכשר" לא פחות ממישהו שלא. לכן, משרד החינוך מעניק למאובחנים עם לקויות למידה יתרונות כמו האפשרות לענות על מבחנים בעל-פה, ויתור על חלקים מסויימים בבחינה, התעלמות משגיאות כתיב, תוספת זמן ועוד.
הסיבה הראשונה שבגללה צריך לבטל את המדיניות הזו היא הזילות הפרועה שנעשית בשנים האחרונות במושג "לקויות למידה". זה כבר מזמן לא סוד שכמה אלפי שקלים יכולים לסדר אבחון של "לקוי למידה" לכל מי שחפץ בכך. המאמר הזה הוא די ישן, אבל אני מניח שהיום המצב לא שונה בהרבה - לפיו כ-40% מתלמידי צפון תל-אביב אובחנו כלקויי למידה, לעומת 1% ברהט ו-7% באופקים. אולי הקירבה לים גורמת ללקויות למידה? זה כבר מאמר עדכני בהרבה והוא מדבר על כך שישראל היא "מעצמת לקויות למידה" ועוקפת את מדינות המערב בפרמטר הזה בשיעור ניכר. גם בתוך ישראל הפערים הם עצומים. באזור המרכז אובחנו בלקויות למידה כ-30% מהתלמידים בשנים האחרונות לעומת 20% בפריפריה. יהודים ("עם הספר" הידוע בהצטיינותו האקדמית לאורך ההיסטוריה, כן?), מאובחנים פי 4 לעומת ערבים!
לא צריך להיות גאון כדי להבין שהמספרים האלה זועקים אי צדק, ואילו כל מדיניות ההקלות הייתה מבוטלת לחלוטין, העוול שאולי היה נגרם למישהו כתוצאה מכך היה זניח לעומת העוול ואי השוויון שנגרם היום, כתוצאה מהמדיניות הזאת.
אני מניח שעם הפיסקה האחרונה אף אחד לא יתווכח כי מדובר פה בנתונים מאוד מקוממים - שחור על גבי לבן. אבל בכל זאת, כדי שהפוסט הזה יהיה יותר מעניין ולא סתם "זבנג וגמרנו" אני אטען טענה נוספת, ואולי פחות מקובלת על מדיניות ההקלות. אני טוען שנכון לבטל אותה גם אילו האבחונים היו הוגנים, כל מי שסובל מלקויות למידה היה מאובחן, ולא היה סיכוי לאף אחד "להשיג" אבחון שלא בצדק.
בואו נניח שללקויות למידה אכן אין קשר למנת משכל - אז מה?! מי קבע שמבחני הבגרות, הפסיכומטרי, והלימודים הגבוהים באוניברסיטאות באים למדוד מנת משכל? הם באים למדוד סט של מיומנויות שמשרד החינוך, או האוניברסיטאות קבעו שהן חיוניות למשהו.
"בחיים האמיתיים" אף אחד לא זוכה להקלות, אז למה במערכת החינוך כן? כשבוגר הפקולטה להנדסת חשמל ימצא עבודה בחברת היי-טק, הוא לא יוכל להגיד לבוס שלו שהוא לקוי למידה ולכן הוא צריך 25% תוספת זמן כדי לבצע את המשימה לעומת עובד רגיל.
האם הייתם רוצים שלקויי למידה יקבלו תוספת זמן במבדקים של קורס הטיס? אתם חושבים שזה היה עושה טוב לחיל האוויר?
תראו, לא נעים להודות אבל החיים לא הוגנים. בני אדם נולדים שונים, חלק מוכשרים יותר וחלק פחות, חלק יפים יותר וחלק פחות, חלק בריאים יותר וחלק פחות, לחלק יש הורים טובים יותר ולחלק פחות, חלק עשירים יותר וחלק פחות. כל הדברים האלה משפיעים בסופו של דבר גם על הישגים אקדמיים (טוב, אולי חוץ מהעניין של היופי). אז למה לנסות לכפר על אחד מתוך מיליון גורמים לאי-שוויון? למה להמציא מושגים כמו דיסקלקוליה כדי לסווג חלק מהמתקשים במתמטיקה ולתת להם הקלות? מישהו ירצה להעסיק מהנדס עם דיסקלקוליה? אתם חושבים שזו תכונה טובה למהנדס? מישהו ירצה להעסיק עיתונאי עם דיסלקציה (תתעלמו לרגע מ-"ישראל היום")?
בשורה התחתונה, מדיניות ההקלות פוגעת בעיקרון השוויון ובאובייקטיביות הבחינה. אני לא רואה מדוע לקויות למידה לא צריכות להשתקף בציונים. הרי זה בדיוק מה שהן - *לקויות למידה*. מבחנים באים לבחון בעיקר יכולות למידה, אז למה שיכולות למידה *לקויות* לא יבואו לידי ביטוי? כשלוקחים משהו "לקוי" ומציגים אותו כתקין (זה, ויותר חמור מכך, מה שמערכת החינוך עושה), זו לא "העדפה מתקנת", אלא עיוות המציאות.
אפשר גם לשאול "איפה עובר הגבול?". אני מעולם לא עברתי שום אבחון, אבל לפעמים אני מרגיש שקשה לי להתרכז. אני בטוח שיש אנשים שמבחינה פיזיולוגית בנויים ככה שיותר קל להם להתרכז מאשר לי, ויותר קל להם להבין בעיות מתמטיות. אז הגיוני שאני אצפה לקבל תוספת זמן במבחנים בגלל זה? על מה ולמה? בשוק החופשי למישהו יהיה אכפת אם הסיבה שבגללה אני פחות מוכשר היא בגלל שהמוח שלי בנוי ככה, או סתם כי אני עצלן? וגם אם זה סתם כי אני עצלן, אולי העצלנות טבועה בגנים שלי וזו לא אשמתי? אתם מבינים? אין לזה סוף! אם נתחיל להתיפייף ולרצות שכולם יהנו משוויון הזדמנויות מלא אנחנו לא נצא מזה ורק ניצור אי שוויון נוסף וחמור בהרבה על הדרך, לכן הדרך הכי הגיונית היא לא להתאמץ יותר מדי חזק ופשוט להציב רף ציפיות זהה לכולם. (זה מה ש*החיים האמיתיים* עושים, אגב. למקרה ששכחתם...).
אם הפראייר הזה היה מקבל אבחון על ה"דיסקלקוליה" שלו, אולי הוא לא היה מקבל 0 נקודות?
אם בכל זאת רוצים להעניק לנבחנים תוספת זמן , או אפשרות לענות על מבחן בעל פה, ראוי לספק את אותה אפשרות לכל הנבחנים, במידה והם רוצים בכך. ושבתעודת הבגרות תופיע איזושהי אינדיקציה, גילוי נאות, לגבי ההקלות וההתאמות להן זכה בעל התעודה, כדי שמעסיקים עתידיים יהיו מודעים לכך.
ועכשיו כמה מילים על העדפה מתקנת "קלאסית", כמו זו שזוכים לה ערבים ועולים חדשים בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. אין צורך להרחיב על הרעיון מאחוריה וברור שכמו מקודם, הכוונה היא לפצות על עיוותים כאלה ואחרים ולגרום לשוויון הזדמנויות. אבל גם כאן אני חושב שבפועל נגרם יותר נזק מתועלת.
אני מנסה שוב להכניס את עצמי לראש של מעסיק, כאשר הפעם בנוסף להיותי רציונאלי ותחרותי, אני גם נדרש להיות מעסיק לא גזען. אני מקווה שאני אתמודד עם האתגר. נניח שאני מקבל לידיי קורות חיים וגליונות ציונים זהים לחלוטין - של אחמד ושל יוסי שלמדו יחד באותו מחזור הנדסת שקרים באוניברסיטת עשהאל (יוסי הוא מהיישוב ואחמד גר בכפר סמוך). אני לא גזען, אבל אני יודע שאחמד זכה להקלות בקבלה לאוניברסיטה ויוסי לא. את מי אני אעדיף להעסיק, ילדים? והאם הדבר מצמצם או רק *מנציח* את אותו קיפוח היסטורי שהערבים סבלו ממנו והוא זה שגרם מלכתחילה למדיניות ההעדפה המתקנת?
ומה לגבי הנתון שהצגתי קודם, לפיו יהודים מאובחנים כלקויי למידה פי 4 מערבים? אתם מבינים את האבסורד? מצד אחד מערכת החינוך רוצה להקל על ערבים בגלל קיפוח היסטורי, גזענות וכו'. מצד שני, יהודים זוכים להרבה יותר הקלות בגלל לקויות למידה. לפי הנתון הזה, צריך להוסיף העדפה מתקנת נוספת לטובת הערבים כי הקיפוח שהם חווים מצד מכוני אבחון לקויות הלמידה הוא אכזרי ומובהק הרבה יותר מכל קיפוח היסטורי, גזענות או שטויות מהסוג הזה.
גם כאן כמובן עולה שאלת "איפה עובר הגבול?". מחקרים מוכיחים שיש קשר בין קיפוח היסטורי של מיעוטים לרמת פשיעה ועבירות על החוק. אז אולי הערבים צריכים לזכות גם בהקלות בחוקים פליליים? הרי זו לא אשמתם, זו אשמת הקיפוח ההיסטורי. אולי נקצץ להם את העונש על רצח ב-25% לעומת יהודים? אולי נאפשר להם לנסוע מהר יותר בכבישים? אם כבר עוסקים בהעדפה מקלקלת אז למה רק בתחום החינוך?
עריכה:
חברים, בזמן שאני כותב את השורות האלה יש לקטע הזה 385 תגובות and counting... הוא הופיע בהמלצת העורכים וכרגע מופיע שם קטע שנכתב *בעקבות* הקטע הזה, ומפנה אליו. זו הפעם הראשונה שאני מקבל "המלצה מסדר שני"!
אני רוצה להודות לכולכם על שהפכתם את ה- E-Penis שלי לעצום וגם להתנצל על זה שלא אוכל להגיב לכולכם בחזרה (לפחות כל עוד אין לי הקלה של "הקראה בעל-פה" 
).
ניסיתי לענות לכולכם, אבל נראה לי שזה הגיע לרמה שאני צריך להעסיק מישהו בשביל זה. אם אתם מעוניינים לעבוד בשבילי אתם מוזמנים לשלוח קורות חיים ל- [email protected]
אני עדיין קורא הכל, אז שזה לא ימנע מכם להגיב!
שוב תודה לכולכם, בין אם קטלתם אותי ובין אם ביקשתם שאעשה לכם ילד. בלעדיכם Atudai.com...... *עדיין* היה הבלוג הכי אדיר בפלנטה, אבל עם פחות קוראים, וזה היה פחות נחמד.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
