 כינוי:
בן: 38 MSN:
פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
עתודאי זה *לא* הטייס החדש
כנראה שהשילוב בין מטוס פייפר ישן, העובדה שכל מטרת הטיסה הייתה לפגוש כמה שיותר עננים וזה גרם למטוס לרעוד, ולטייסים - לתמרן יותר מהרגיל, והעובדה שלכל אורך הטיסה הייתי צריך לתפעל לפטופ ולוודא שהכל עובד כמו שצריך, היו קצת יותר מדי בשבילי...
בואו נגיד שמזל שלא אכלתי כלום בבוקר, כי זה היה יכול להסתיים יותר גרוע...
מעבר לזה, ואני לא יודע אם זה היה יותר בגלל החום, הבחילה, או הלחץ מכך שלא הייתי בטוח שמה שאני מקליט יוצא טוב - בחיים לא הזעתי ככה!
אבל חוץ מזה, הייתה חוויה 
| |
המודל הבטחוני-חברתי לישראל מתוקנת
אחד הנושאים הכי מדוּברים בשיח הישראלי הוא כל נושא הגיוס-שירות-לאומי-חרדים-ערבים-משתמטים...
בפוסט הזה אני אפרט את דעתי בנושא ואציע מודל שיפתור את כל הסוגייה אחת ולתמיד במידה וייושם.
לפני שאני אפרט את משנתי, אציין שתי הנחות יסוד שלדעתי חייבות להתקיים:
א. מודל "צבא העם" יישמר. לא כי זה המודל הכי טוב, אלא כי המעבר ל"צבא מקצועי" הוא הרבה יותר מסובך מכפי שניתן לדמיין, וזה לא יהיה רציני להגיד שאפשר וצריך לעבור למודל של צבא מקצועי, מבלי שמומחים בעלי שנים של נסיון בתחום יבדקו את הנושא תחילה, על כל מורכבותו.
ב. חייב להיות שוויון מלא בנטל. כל אזרח יהיה חייב לתרום שלוש שנים מחייו לשירות צבאי או לאומי. ואני אפרט בהמשך איך לעשות את זה יישים.
אחרי שהסכמנו על שתי ההנחות האלה, אפשר לגשת לפירוט...
דבר ראשון שחייב להיעשות: כל מוסד השירות הלאומי חייב להתרחב ולהיות דומיננטי הרבה יותר מכפי שהוא היום.
כיום, "שירות לאומי" זה משהו די זניח שמיעוט קטן מאוד עושה. הוא מזוהה בעיקר עם בנות דתיות, ואולי גם קצת עם אנשים שקיבלו פטור מסיבות רפואיות אבל רוצים לתרום.
בעוד שמוסד השירות הלאומי עומד בשוליים, הצבא, מסיבה לא ברורה, ממלא המון פונקציות שאינן נמצאות בהגדרת תפקידו (ואם הן כן נמצאות, אז לדעתי צריך לשנות את הגדרת תפקידו) והרבה יותר מתאימות להגדרה של "שירות לאומי".
זה מביא אותי לשינוי התפיסתי הבא: התפקיד היחיד של הצבא צריך לוחמה וביטחון. החיילים היחידים שהצבא צריך הם כאלה שיש לתפקידם זיקה ישירה לביטחון והם משרתים את צרכיה הבטחוניים של מדינת ישראל. כל השאר, מקומם תחת ההגדרה של "שירות לאומי". אני לא רוצה לעשות הכללות גסות, אבל מושג כמו "חיל החינוך" הוא בעיניי אוקסימורון. חינוך הוא דבר חשוב מאוד, אבל הוא לא צריך להיות תפקידו של הצבא.
חשוב לי להבהיר שאני לא מעביר ביקורת חלילה על מישהו שמשרת בחיל החינוך או עושה כל תפקיד אחר שקיים היום בצה"ל אך לא צריך להיות קיים לפי המודל שלי. ברור שאין בכוחו של אף אדם בודד לשנות מדיניות כוללת, ויש לי הערכה רבה לכל מורה-חיילת או מד"נית, בדיוק כמו שהייתה לי הערכה לאותה בחורה אילו היא הייתה עושה את תפקידה במסגרת של שירות לאומי.
יותר מזה, אני אגדיל ואומר שגם התפקיד שלי צריך להיות לדעתי תחת מסגרת של שירות לאומי. אמנם יש לשירות שלי זיקה רבה לנושא הביטחון, אבל אני מבצע אותו בחברה בטחונית אזרחית, ואין שום דבר בתפקיד שלי שמצדיק את התואר חייל, ובטח שלא קצין. בדיוק כמו שיש מיונים לתפקידים נחשקים בצה"ל, יכולים להיות גם מיונים לתפקידים שונים במסגרת של שירות לאומי. לזה התכוונתי בין היתר, כשאמרתי שמוסד השירות הלאומי צריך להתרחב.
אותו הדבר גם נכון לגבי עתודאים אחרים ש"הסתדרו", והגיעו ליחידות פיתוח בצבא.
המושג "יחידות פיתוח צבאיות" גם הוא נשמע לי כמו אוקסימורון. הצבא, בהגדרה, לא צריך לפתח שום דבר. זה לא מתפקידו. הצבא הוא לקוח, ומי שצריך לפתח מוצרים עבור הלקוח אלה הן התעשיות הבטחוניות, ועתודאים - מקומם בתעשיות האלה, תחת מסגרת של שירות לאומי.
באופן קצת אבסורדי, אני חושב שהעתודאים היחידים במקצועות הטכנולוגיים שמקומם בצבא הם דווקא אותם עתודאים שלא שפר גורלם עפ"י הדעה הרווחת, והם משרתים בתפקידי קפ"ט, או בתפקידי אחזקה למיניהם. כי לתפקידים אלה אין מקבילה אזרחית. כמובן שמספרם צריך להיות קטן בהרבה מכפי שהוא היום, אבל זה כבר מביא אותי לדיון בסוגיית העתודה, שהוא ארוך ומורכב בפני עצמו, ולא זה המקום להיכנס אליו.
שירות לאומי במתכונת שאני מציע לא צריך להיחשב לנחות לעומת שירות צבאי. כלומר, לא יותר מאשר המידה בה תפקיד ג'ובניקי נחשב לנחות לעומת תפקיד קרבי. יש המון ג'ובניקים שהם בפועל פשוט אנשים שעושים שירות לאומי, רק במדים. אה כן, ופעם בכמה זמן הם עושים איזו שמירה או אבט"ש - פעילויות שאין כל הצדקה הגיונית להלאות בהן אנשי מקצוע שונים שבאים מדיסציפלינות שאין להן כל קשר למשימות אבטחה.
לדעתי צריך לקחת את כל אותם תפקידים שקיימים בצה"ל ואין להם זיקה ישירה לביטחון, ולהעביר אותם למסגרת של שירות לאומי.
בנוסף, צריך להרחיב את השירות הלאומי כך שיכיל מספיק תפקידים שיתאימו לכל מגזר באוכלוסייה. אין סיבה שערבים לא יעשו שירות לאומי בבתי אבות באום-אל-פאחם או בקופות חולים בנצרת. אין סיבה שחרדים לא יתנדבו לעזור למוסדות כמו חברא קדישא, או שילמדו ילדים בני 13 לקראת עלייה לתורה. בחינם. במשך 3 שנים.
כל אזרח חריג שבכל זאת, מסיבה כלשהי שאיננה רפואית, לא יוכל לעשות שירות לאומי או צבאי, יחוייב לשלם למדינה "מס סולידריות" בשווי 36 משכורות מינימום. בדרך הזו סוף סוף נוכל לראות שוויון מלא בנטל. לא יוכלו להתקבל עוד טענות על נאמנות כפולה, בעיות מצפון, או מחוייבות קודמת לתורה.
אם היום, (ואני סתם זורק משהו שנראה לי הגיוני כי אני לא מכיר את המספרים
המדוייקים) 40% מאזרחי ישראל לא עושים כל שירות, לאומי או צבאי, 50% עושים
שירות צבאי, ו-10% עושים שירות לאומי, אז המצב שהמודל שלי אמור להביא
אותנו אליו, הוא יותר משהו כמו 30% עושים שירות צבאי (וזה כל מה שהצבא צריך), 60% עושים שירות לאומי, ו-10% משלמים את "מס הסולידריות" מהפיסקה הקודמת.
| |
מחשבות לקראת שבוע חדש
בזמן האחרון אין לי ממש על מה לכתוב כאן.
יותר נכון, יש לי על מה לכתוב, אבל זה לא נופל תחת סוג התוכן שאני מרשה לעצמי לכתוב כאן. אין לי משהו בידורי, או דעתני לכתוב.
יש דברים אישיים, ואותם אני לא אכתוב כי יותר מדי אנשים מהחיים האמיתיים שלי קוראים כאן. ומה שאולי הייתי רוצה לכתוב יכול לפגוע בחלק מהם, או אם לא לפגוע אז מדובר בדברים שאני סתם לא רוצה לחלוק עם אנשים מסויימים, מכל מיני סיבות.
אני לא יכול לכתוב על סקס או זוגיות כי קוראות פה בחורות שיצאתי איתן וזה לא לעניין לחלוק עם חלקן חלק ממה שהייתי רוצה אולי לכתוב בנושא.
אני לא יכול לכתוב על עוד נושאים שאני לא רוצה לפרט כי יש אנשים שקוראים כאן, ואם אני אפרט מהם הנושאים האלה או מיהם האנשים האלה אז הם כבר ידעו חלק ממה שאני לא רוצה שהם ידעו.
אני אפילו מתלבט אם לציין שאני מרגיש קצת חרא בתקופה האחרונה, כי רק מלציין את זה, כל מיני אנשים אולי יתחילו לתהות על מה מדובר, והאם זה משהו שקשור אליהם. הרוב דווקא לא קשור לאף אחד ספציפי. אבל בואו נגיד שאם אני רק אפרט בקווים כלליים מדוע אני מרגיש חרא, זה כבר יאלץ אותי לכתוב משהו שלא הייתי רוצה שאנשים מסויימים יקראו.
כדי שלא תישארו עם הכלום שכתבתי עד עכשיו אני אספר לכם קצת על הבילוי שלי אתמול. בהתחלה יצאתי עם חבר לדאנס בר שממש לא נהניתי בו. זה מקום שנקרא ה"תל אביבה". הוא עמוס באנשים והמחירים שלהם מופקעים לגמרי. הסיבה היחידה שהלכתי לשם היא כי החבר שיצאתי איתו התעקש להגיע לשם לפחות לחצי שעה כי מישהו חגג שם יום הולדת והוא רצה להגיד שלום. אחר כך נסענו למסיבה פרטית שהוזמנתי אליה ע"י ארמדילו.שם היה הרבה יותר מוצלח. זה היה די דומה למסיבות האלה שאתם רואים בסרטים האמריקאיים עם הרבה אלכוהול ואנשים שרוקדים בתוך הבית. לא רק שהמסיבה עצמה הייתה מוצלחת, ארמדילו גם דאגה לשווק אותי בקרב הנוכחים בתור "מדען טילים". רוצים טיפ? אם אתם מגיעים מתישהו לאירוע חברתי שבו אתם לא מכירים את רוב האנשים ורוצים להיכנס לאווירה, אין משהו שיתן לכם נקודת פתיחה טובה יותר מאשר להיות מוצג בתור "מדען טילים". אני אזכור מעכשיו לעוט על כל הצעה לבילוי שאני מקבל מהבחורה הזאת, כאילו היא הנשיא אסד וזה הסכם שלום כולל, בלי שהיא בכלל רוצה את רמת הגולן רגע לפני שחזרנו הביתה, החלטנו לסיים את הערב בפאב נתנייתי במטרה להתחיל עם כמה בחורות שאם הן שם כל כך מאוחר אז כנראה שהן מספיק שיכורות כדי שאפילו יהיה סיכוי שיצא לנו מזה משהו... אבל התוכנית הזאת די כשלה כי לא ממש הייתה שם חבורה של בחורות שנראתה מתאימה לצורך המשימה. אז הסתפקנו בחצי גולדסטאר.
מחר יהיה יום די חשוב בשבילי בעבודה. על הבוקר אני הולך להרצות מול פורום של אנשים די בכירים על איזשהו פרוייקט שעבדתי עליו די הרבה זמן. זה די חשוב, כי רוב האנשים לא מכירים את העבודה שלי, ואני מניח שההצגה שלי מחר תשפיע מאוד על הנכונות שלהם להשתמש בכלי שפיתחתי.
זה טיפה מלחיץ כי אני אצטרך לדבר על עניינים מקצועיים מול אנשים עם נסיון רב מאוד, ואני מקווה שהם לא יתקילו אותי יותר מדי.
בכל מקרה, מה שבטוח כדאי שאני אעשה זה אלך עכשיו לישון, כי לא נשארו לי הרבה שעות...
שיהיה לכולנו שבוע טוב,
אני הייתי עתודאי.קום
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
