מחקרים רפואיים. כל כך קל לסלף אותם לכל כיוון שרוצים, להסיק מהם מסקנות מרחיקות לכת, לנפץ באמצעותם מיתוסים, לזרוע פחד בקרב הציבור - לא פלא שהתקשורת כל כך אוהבת אותם. כמעט בכל פעם שאני מחליט להתעמק בכתבה שמדברת על מחקר רפואי חדש שהתפרסמו תוצאותיו, אני מגלה המון פגמים - אם לא במחקר עצמו, אז בודאי באופן הצגת מסקנותיו בתקשורת.
התקשורת מחפשת כותרות, והרי מחקר בנושא איזוטרי כלשהו כמו ויטמין C או קפאין נשמע על פניו כמו נושא שאמורים להתעניין בו סטודנטים לרפואה יותר מאשר סתם אנשים שצופים במהדורת החדשות, לכן הדרך היחידה ליצור עניין בציבור היא כנראה באמצעות כותרות מוגזמות שמעניקות את הרושם הלא נכון.
כך למשל, מחקר חדש קבע שויטמין C אינו יעיל נגד הצטננות כפי שאנשים אולי חשבו. אני שמעתי במו אזניי בתוכנית אקטואליה כלשהי את המנחה מסכם את הדיון בכך שהחל מעתה, אנשים אמורים לשתות מיץ תפוזים אך ורק בשביל הכיף - כי לבריאות זה לא עוזר. עזבו את זה שויטמין C עוזר למערכת החיסונית להתמודד עם דלקות, תורם ליצירת רקמות ועצמות יציבים, שומר על נימי הדם ועל השיניים ואף מצמצם את הסכנה של מחלות לב וסרטן. עזבו את זה שמחסור בויטמין C עלול להיות קטלני. למה לציין את כל זה, כשהמיתוס שכולנו גדלנו עליו נופץ לרסיסים? ויטמין C אינו יעיל נגד הצטננות - אז אין שום סיבה לצרוך אותו, נכון?
בכל פעם שמתפרסם מחקר חדש, חלה תופעת "שיכחת העבר". כלומר, כל מחקר שנעשה בעבר על הנושא, ותוצאותיו עשויות להיות רלוונטיות לתוצאות המחקר החדש, נשכח לחלוטין ולא מוזכר ע"י כלי התקשורת. כך למשל המחקר הזה קובע שויטמין C מפחית לחצים. אבל החל מלפני כמה ימים, ויטמין C כבר לא עוזר נגד הצטננות, אז מה זה חשוב?
מיץ תפוזים - עדיין בריא, מהרבה סיבות...
ישנם מחקרים , שבשילוב עם מחקרים אחרים - יגרמו לכם לבילבול, כיוון שהם מרמזים על דברים סותרים. למשל, המחקר הזה קובע כי אכילת אשכוליות מגבירה את הסיכוי לסרטן השד אצל נשים. הסיבה לכך, עפ"י המחקר, היא שאשכוליות משום מה מגבירות את רמת ההורמון אסטרוגן בגוף האישה - והורמון זה גורם לעלייה בסיכון לסרטן השד. אבל מה, אם תקראו את המחקר הזה (שמסקנתו היא: נשים יפות הן גם פוריות יותר) תגלו שאותו אסטרוגן גם "אחראי להתפתחות מינית תקינה של האישה ולתפקוד מערכת הרבייה שלה. נשים שגופן מייצר כמויות קטנות של אסטרוגן, בעיקר בגיל הבלות המינית, עלולות לסבול מתופעות לוואי, בהן יובש בנרתיק והפרעות בהופעת הווסת".
עכשיו, אישה שקראה את שני המחקרים הללו צריכה להיות בדילמה. 'מה אני מעדיפה, להיות פוריה ולהסתכן בסרטן השד, או להיות בסיכון נמוך יותר, אבל בלי ילדים? אה, וסביר להניח שבמקרה כזה אני גם מכוערת. ואפילו אשכוליות אסור לי לאכול'.
הרשו לי לנסח חוק שמתייחס למחקרים רפואיים:
הידיעה כיצד לנהוג בנושא מסויים, משתנה ביחס הפוך למספר המחקרים שנעשו באותו נושא.
שימו לב למשל למחקרים הרבים שמתייחסים לנושא הקפאין. רק תקראו את הכותרות, אין צורך להתעמק בכל מחקר. שימו לב לכמות הסתירות הפנימיות. יש אפילו מחקר אחד שמסקנתו היא שאין למדע שמץ של מושג האם קפה בריא או לא. מי שקרא רק את המחקר הזה, לא ידע האם כדאי לו לשתות קפה, ואם כן באילו כמויות - בדיוק כמו מי שקרא את *כל* המחקרים בעמוד הזה.
אני אפילו לא הולך להתחיל לדבר על מחקרים סוציאולוגיים למיניהם. שם הבעיתיות היא בכלל מרקיעה שחקים. אם תרצו, אפשר לנסח חוק נוסף בעניין הזה, די אינטואיטיבי:
ככל שהמדע פחות מדוייק, כך מחקרים שנעשים בתחומו שווים פחות.
רפואה היא אמנם לא מדע מדוייק, אבל היא יותר קרובה להיות כזו מאשר סוציולוגיה. כל מי שאי פעם השתתף בניסוי כלשהו (בתשלום כמובן) של אחת הפקולטות ההומניות באוניברסיטה וודאי מבין מהיכן מגיעים כל אותם מחקרים הזויים שמדי פעם נחשפים אליהם בעיתונים או באתרי האינטרנט השונים.
אני לא יוצא חלילה כנגד מחקר מדעי באופן גורף. חשוב מאוד שיתבצע מחקר אקדמי במגוון התחומים, לא רק במדעים מדוייקים. מחקרים רפואיים גם הם חיוביים ונחוצים מאוד מעצם הגדרתם.
אני רק אומר שאנחנו, בתור צרכני תקשורת חייבים לדעת להתייחס לכותרות בערבון מוגבל. אין להפסיק לצרוך ויטמין C כי הכותרת האחרונה אומרת שהוא לא עוזר נגד הצטננות. מה שכן צריך לעשות מי שמעוניין בתמונה המלאה זה לקרוא את פרטי המחקר - להבין מאיפה בכלל מגיעה הכותרת הפיקנטית, לחפש מחקרים נוספים שהתבצעו בנושא ולוודא שלא קיימות סתירות מהותיות. במידה ומדובר בנושא שלמדע אין דעה אחידה וחד משמעית לגביו, כמו קפאין לדוגמא - ייתכן מאוד שהמחקרים הם חסרי משמעות עבור האזרח הפשוט. במקרה כזה, הוא צריך להפסיק להתייחס אליהם ולתת לאנשים שזה התפקיד שלהם לעשות את העבודה, עד שתהיה פריצת דרך אמיתית בנושא - ואז, תאמינו לי שכולנו נדע.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
