לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Rant


"מי שמזדיין בשירותים, סופו שיעשה פיפי במיטה" - ע' דוט-קום, אינטלקטואל והוגה דעות.

Avatarכינוי: 

בן: 38

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

כנראה שבכל זאת הולכות להיות מסקנות אישיות


אחרת איך אפשר להסביר את שיחת הטלפון ההזויה שקיבלתי היום?

 

בחורה: "ערב טוב, הגעתי לאלכסנדר?"

אני: "כן, ערב טוב."

בחורה: "שלום, זאת **** מתנועת קדימה. האם אתה מעוניין להצטרף אלינו?"

אני: (בפליאה) "קדימה?!"

בחורה: "כן."

אני: "אממ... לא."

בחורה: "טוב, להתראות."

אני: "(לא מצליח לעצור צחקוק קל) להתראות."

 

אולמרט הולך להתפטר מחר בערב, והם רוצים אותי במקום!

נכתב על ידי , 29/1/2008 22:14  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כל הזין בשיבוצים


מתוך ויקיפדיה:

כל הזין: ביטוי צבאי המציין מצב גרוע.

 

שלא כמו כמה מחבריי הטובים אשר קיבלו את הבשורה היום, אני אדע בוודאות את השיבוץ הסופי שלי רק בתחילת יוני. אם כך, מדוע זה מעסיק אותי כעת אתם שואלים? ובכן, כנראה שהסיבה העיקרית היא שתקופת הראיונות ספק הגיעה לקיצה, ספק נמצאת בעיצומה. סיבה חשובה נוספת היא שבעוד זמן די קצר עלי להודיע לצבא על דירוג העדיפויות הסופי שלי. דירוג שלושת החילות\יחידות בהם אני הכי רוצה לבלות שש שנים מחיי. לא סתם שנים, שנות ה-20, המכונות בפי רבים "השנים היפות". לא סתם שש, שש שנים שטיב העיסוק שלי במהלכן ישליך בודאי באופן לא מבוטל על שנים רבות בהמשך חיי, ולכן "אפקטיבית" הן הרבה יותר משש שנים.

 

אז למה כל כך קשה לי לדרג שלוש עדיפויות?

טוב, עובדה שקצת מקשה על המשימה היא העובדה שנכון להרגע, אני לא יודע לגבי אף אחת מהסמכויות שאני מתכנן לדרג, שהיא רוצה אותי אצלה. מאחת מהן אני לא מצליח להשיג מידע כלשהו כבר כמה שבועות, מהשניה נאמר לי שאני בתמונה אבל שום דבר עדיין אינו סגור, והשלישית - או, השלישית הגדילה לעשות, ואף חסמה בפני פורמלית את האפשרות לדעת מה הסטטוס שלי מולה.

זה קרה בשיחת טלפון אחת בה ביקשתי בנימוס רב לקבל מידע כלשהו אודות הסטטוס שלי. בתגובה נאמר לי ש"זה לא עובד ככה", ו"השיחה הזו בכלל לא אמורה להתקיים". שתבינו את המצב: מדובר ביחידה שנחשבת לאיכותית ומקצועית, אחת המעטות שנחשבות לכאלה במקצוע שלי לצערי. בראיון המקצועי לא הלך לי מי יודע מה, אז אני לא בונה על זה ברצינות, אבל המצפון שלי גם לא מאפשר לי להשאיר אותם מחוץ לדירוג כל עוד אני לא יודע שאין לי סיכוי איתם.

 

עניין נוסף שמקשה עלי, הוא הרצון לדרג בעדיפות השלישית את מה שבעיני הוא "הרע במיעוטו". כדי שאם אני לא אגיע לאחת משתי הסמכויות הראשונות, לפחות תהיה לי איזושהי "תעודת ביטוח". הרצון הזה מתנגש עם הרצון לדרג את שלושת הסמכויות שציינתי קודם לכן. אלה שקיים סיכוי לא זניח שאני לא אמצא את עצמי באף אחת מהן, וכתוצאה מכך "אזרק" למקום שהוא גרוע לכל הדעות.

 

אתם יודעים איך אני יודע שמשהו דפוק בכל תהליך השיבוץ הזה? כי כפי שהדברים נראים לי כרגע, אני באמת חושב שהכי טוב עבורי היה אילו צה"ל היה משבץ אותי באחת היחידות מחוץ לצה"ל.

 

אני יכול לדמיין כמה מכם שמנוסים יותר ממני עם המערכת הצבאית, ויגחכו לנוכח כל הפוסט הזה, כי משתמע ממנו שאני בכלל חושב ברצינות שלעדיפויות שלי יש איזושהי חשיבות, ואני לא מבין שצבא זה צבא, ובסופו של דבר במדור עתודה יעשו מה שהם צריכים, בלי קשר למה שאני הולך לדרג.

 

אולי אני באמת תמים מדי, ואולי כל העיסוק האינטנסיבי שלי בנושא הוא מיותר במקרה הרע, ולא אפקטיבי במקרה הטוב - אבל מה לעשות, כשמדובר בהחלטה כל כך גורלית שעומדת על הפרק, כל עוד ניתנה לי האפשרות לשחק עם איזשהם פרמטרים, אני מתכוון להשקיע את מירב המשאבים המחשבתיים והרגשיים שלי כדי להרכיב מהם את הנוסחה הכי אופטימלית. כנראה שזה משהו באופי שלי, כי אני מכיר כמה וכמה עתודאים שלחוצים הרבה פחות ממני מכל העניין.

 

חשוב לי לציין שהפוסט הזה מביע רק את קצה קצהו של המרמור והביקורת שיש בלבי על כל "תהליך השיבוץ" שאני חווה בתקופה האחרונה. הייתי חייב להוציא לפחות חלק מזה עכשיו, ואולי יום אחד אני אמצא את המקום המתאים להביע בו את כל השאר.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 27/1/2008 23:26  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שאלות שמרגיזות אותי


"איזה עדה אתה?" (הניסוח העילג במקור)

ללא ספק בראש הרשימה. אין שאלה שמרגיזה אותי יותר מזו. אין מילה שמגרה יותר את רפלקס ההקאה שלי. טוב, אולי חוץ מהמילה "כנסת".

קודם כל, רק הניסוח הקלוקל של השאלה יכול להביא את הסעיף. שימו לב שיש כאן לפחות שתי טעויות במשפט של שלוש מילים!

אבל זה לא רק הניסוח, זו גם בחירת המילים.

משום מה המילה הזאת מאוד מזכירה לי את המילה "עדר", ובאופן כללי נשמע לי ממש הגיוני שהיא מתארת קבוצה של חיות מאותו מין, או מאותה קבוצה. אני לא מבין אנשים שרואים בעצמם חלק מ"עדה". זה תמיד נשמע לי כמו להיות חלק מאיזה שבט פרימיטיבי. אתמול במסיבה, מישהי שאלה אותי את זה. אני חושב שזה גרם להבעה שלי להתעוות יותר מאחרי שוט האבסינט ששתיתי.

 

"אתה רוסי?"

אמנם לא מרגיז כמו הקודם, אפילו לא קרוב, אבל עדיין יש משהו די מרגיז בשאלה הזאת.

משום מה אני תמיד נוטה לפרש את השאלה באופן דקדקני, ואף פעם אין לי כח להתחיל להסביר שקודם כל, רוסי זה בן אדם בעל אזרחות רוסית, ולי אין כזו. ובכלל, מאז שברית המועצות התפרקה באופן רשמי אין לי שום קשר לרוסיה, כי נולדתי באוקראינה בכלל.

בזמן האחרון למדתי שעדיף לא להיכנס לכל זה ופשוט להגיד "כן". זה יעלה בפחות עצבים.

 

"יש לך אש?"

השאלה הזו תמיד מוצאת אותי ממלמל במבוכה את אותה תשובה. "לא, אני לא מעשן", בקול מתנצל כזה.

לא מספיק שגם ככה אני לא נהנה מכל הפריווילגיות של המעשנים - הידיעה שתמיד כשאין לך מה לעשות, בעצם יש לך מה לעשות. האחווה הפנימית הזו עם שאר המעשנים, כאילו אתם מנחמים אחד את השני בידיעה שתוחלת החיים שלכם קטנה מהממוצע, ועוד דברים קטנים כאלה שאני לא יכול לחוות, עכשיו אני גם צריך להודות באופן גלוי שאין לי אש, שאני לא אחד מהקליקה. אולי אני אתחיל להסתובב עם מצית...

 

"למה בחרת בעתודה?"

אתם רוצים את התשובה הרשמית? "כי חשבתי שדרך המסלול הזה אני אוכל לתרום לצבא בצורה הכי טובה וכו'...", או את התשובה האמיתית שהיא לא קצרה ומורכבת בעיקר משיקולים לא חכמים במיוחד שאין לי כח לפרט וראייה לא ממש נכונה של המציאות?

 

"מתי אתה משתחרר?"

כשבמגזרים מסויימים יש לך כבר חמישה ילדים - עוד שאלות?!

 

"עוד לא התגייסת?!"

מה? בטח שהתגייסתי... ויש לי פז"מ מפלצתי של חודש וחצי להתהדר בו... פשוט 4 שנים היה לי "דפוק".

 

"יש לך נשק?"

לא, ואם היה לי והייתי רוצה לבצע פיגוע הייתי אומר שכן, כי אני כזה מחבל הגון...

 

"מה ככה?"

סתם שאלה ריקנית ומרגיזה. יצאתי לפני הרבה זמן עם מישהי שהייתה שואלת את זה כל הזמן. זה היה סיוט.

תמיד שאלתי אותה בתגובה "איך?".

נכתב על ידי , 12/1/2008 21:52  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

107,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעתודאי.קום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עתודאי.קום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)