לפני כמה ימים היא כתבה משהו על "חיבוק חינם", והאמת שלא היה לי מושג על מה היא מדברת. אבל היום ראיתי את הכתבה הזאת בואללה, שאף גרמה לי ללכת ולחפש את הסרטון הזה ב- YouTube, ואז החלטתי שכל זה פשוט דורש פוסט סרקסטי מצידי, אותו תקראו מיד... אז תכינו לכם את החטיף והמשקה המועדפים עליכם, שימו ברקע את המוזיקה האהובה עליכם, תתרווחו בכיסא, ותתכוננו לשמוע מעט אודות נפלאות החיבוקים בחינם, והתובנות שלי מהתופעה...
למי שמתעצל ללחוץ על הלינקים, מדובר בבחור ובחורה שנהנים לעמוד במרכז תל-אביב עם שלט שכתוב עליו בעברית "רוצה חיבוק?" ובאנגלית "Free Hugs", ו... מה אני אגיד לכם, הם לא עוסקים בפרסום מטעה. הם באמת מתחבקים עם כל דכפין, ובחינם!
על פניו, בהנחה ולא מדובר בפדופילים המסרבים לחבק אנשים החל מגיל מסויים, מדובר ברעיון חביב, שבטח לא מפריע לאף אחד... ואולי יש כאלה שזה אפילו משפר להם את מצב הרוח.
אגב, חשוב לציין כי החבר'ה התל-אביביים לקחו את רעיון החיבוקים לעניים מבחור אוסטרלי, שנהג לחבק אנשים בסידני ללא הבדל דת, גזע, וזן קנגרו מועדף... ככה שהם לא המציאו את הגלגל במקרה הזה, אבל הם בהחלט מפיצים את הבשורה.
אז חשבתי על זה קצת... ואתם יודעים מה היה יכול להיות נחמד? אם בכניסה לקניונים, במקום מאבטחים רגילים היו עומדים בחורים כאלה שהיו מחבקים אתכם כשאתם נכנסים, ובכך משרתים גם את המטרה ההומנית והחביבה שבהענקת חיבוקים לעוברים ושבים, וגם את המטרה הבטחונית שלשמה מוצבים מאבטחים בקניונים. פשוט החיבוק במקרה הזה צריך לבוא יחד עם מישוש באזורים המתאימים.
תחשבו עד כמה זה היה משפר את התדמית של ישראל... היום כשאנשים בחו"ל חושבים על ישראל, חלקם חושבים: "המדינה המפחידה הזאת, שבה חיילים מסתובבים באמצע העיר, ועושים לך בדיקה בטחונית לפני שאתה נכנס לכל חנות או מסעדה".
אם קונספט החיבוקים היה נתפס, התיירים בטח היו רואים בזה מחווה חביבה...
מעניין אותי גם, כמה זמן יקח עד שיצוץ בחור קצת יותר קפיטליסטי בהשקפותיו, ויציע "חיבוק בשקל" לכל המעוניין. זה יכול להיות עסק לא רע. בחורה הייתה יכולה להצליח עם זה אפילו יותר. לדעתי ההצלחה במקרה כזה, תהיה תלויה ביחס ישר בגודל הציצים של הבחורה.
תנסו לחשוב מהי הנוסחה שתמקסם את הרווח מעסק כזה, כתלות במשתנים "B-גודל הציצים", ו- "P- המחיר שהבחורה תגבה, פר חיבוק". כשאני חושב על זה, יש גם משמעות רבה לאופן שבו היא מבצעת את החיבוק. האם זהו חיבוק ממושך, עד כמה הוא צמוד, והאם היא מחייכת בזמן החיבוק. אני בחיים לא הייתי מסכים לחיבוק שלא ניכר עליו שהוא נעשה באהבה.
מי שלקח את הקורס "מבני נתונים ואלגוריתמים" בודאי ינסה לפתור את בעיית האופטימיזציה הזו באמצעות תכנון דינאמי.
אתם יודעים מה עוד מעניין? אם מישהו (או מישהי) היה באמת פותח "עסק" שכזה, אתם חושבים שעיריית תל-אביב הייתה משלימה עם זה שהוא מנצל את שטח העיר למטרות רווח בצורה כזו, או שהוא היה צריך להסדיר את זה איכשהו עם העירייה ועם מס-הכנסה, ואולי אף לפתוח רשמית "עסק זעיר" (במקרה של בחורה, זה אפילו לא חייב להיות "עסק זעיר", אלא יותר כמו "עסק דאבל D" או משהו כזה...).
אגב, אתם יכולים לצחוק... אבל אני זוכר שקראתי פעם על "איש הבייגלה" התל אביבי, שמכר בייגלה בחוף הים לפרנסתו, ובשלב מסויים העירייה הכריחה אותו "לסגור את הבאסטה", כי הוא לא עשה את זה בצורה חוקית. למה שדינו של "מוכר חיבוקים" יהיה שונה? אולי כי מדובר כאן ב"קניין רוחני"?
אבל בואו לא ניסחף, בינתיים אף אחד עדיין לא מוכר חיבוקים (למרות שיש כמה מקומות בתל אביב, בהם מוכרים אינטראקציות גופניות גסות בהרבה), אז אני אתן לכם טיפ אם חשבתם שזה יהיה נחמד לקבל חיבוק מאחד מאותם "מחבקי חינם" תל-אביביים. זה בסדר, זה לגיטימי לרצות לקבל חיבוק מדי פעם, וזה גם לגיטימי אם לא תמיד יש לכם ממי... במצב כזה, לכו על זה, שיהיה לכם בכיף... רק, תעשו לעצמכם טובה: לפני שאתם הולכים, תבררו מהן "שעות העבודה" שלהם, ותלכו כמה שיותר מוקדם! תאמינו לי, אתם לא בהכרח רוצים לקבל חיבוק ממישהו שרק לפני כמה דקות חיבק את גיאורגי, פועל הבניין הרומני, שזה עתה סיים משמרת מפרכת בשמש הקופחת, והחליט ללכת על חיבוק חינם כי הוא מרגיש קצת בודד בארץ, רחוק מהמשפחה והחברים.
ואם זה לא גיאורגי, אז זה בטח אחד ההומלסים מאזור התחנה המרכזית, שבדיוק סיים לשתות את בקבוק הוודקה הזולה שלו, ורק מעצם זה שהתחבקתם עם אותו בן אדם שהתחבק איתו, תגיעו למצב של אי כשירות לנהוג בשבוע הקרוב.
כמו שאתם רואים, לקונספט של החיבוקים בחינם, יכולים להיות גם חסרונות, לצד היתרונות.
שלכם,
©®™Atudai.com, שעדיין לא מרגיש מוכן נפשית כדי לעמוד בלב תל-אביב ולהציע חיבוקים לכל המעוניין, ולכן מסתפק לעת עתה בלהציע לכם חיבוק אמנם וירטואלי, אבל מלא משמעות וכוונות טובות... 
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
