בבחירות האחרונות הצבעתי לישראל ביתנו של ליברמן. לא עשיתי זאת מפני שאני רוסי, ורוסים, כידוע מתאפיינים בדפוסי התנהגות עדריים שהונחלו להם ע"י הקומוניסטים. לא עשיתי זאת כי אני מתלהם שונא ערבים שמאמין שהסיסמה הריקה "בלי נאמנות - אין אזרחות" היא יותר מאשר גימיק שנועד למשוך קהל של מתלהמים, שונאי ערבים.
עשיתי זאת משתי סיבות מאוד פשוטות:
- ישראל ביתנו ניצחה בתחרות הקטנה שאירגנתי בתקופת הבחירות שמטרתה לעזור לי להחליט למי להצביע.
- מבחינה אידיאולוגית, אין מפלגה שאני מזדהה עם המצע שלה יותר מאשר ישראל ביתנו. זה לא אומר שהמצע שלה מביע את עמדותיי בצורה מושלמת, יש שם גם דברים שאני לא מסכים איתם כמו זה שירושלים צריכה להישאר מאוחדת, או השטות של הנאמנות-אזרחות, אבל זה המצע שהכי קרוב לעמדותיי - הן עמדותיי בנושאי דת ומדינה, והן בנושאי ביטחון. אני מאוד אוהב את הרעיון של חילופי שטחים ואוכלוסיה, זה היה מאוד נחמד בעיניי אם הייתה קמה מדינה פלסטינית והיא הייתה מקבלת מאיתנו במתנה מקומות כמו אום-אל-פאחם, בעוד שאנחנו היינו מספחים סופית ובאופן מוחלט מקומות גדולים כמו אריאל.
אבל זה לא פוסט תמיכה בליברמן, אז מה אני רוצה להגיד? שמלבד העובדה שאני אוהב את המצע האידיולוגי שלו, ליברמן נורא מעצבן אותי.
הוא מעצבן אותי כי הוא מגזים עם הרצון שלו למשוך את הקולות של האספסוף, והוא לא בוחל בטובת המדינה כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו. הרצון לצבור הון פוליטי הוא ברור ופועם בלבו של כל פוליטיקאי, אבל יש דברים שלא עושים.
למשל, לא אומרים בעצרת האו"מ דברים שסותרים לחלוטין את מה שאמר שם ראש הממשלה שלך זמן קצר לפני כן, גם אם אתה מאמין שהם נכונים, וגם אם הם יוציאו אותך "גבר" בקרב המצביעים שלך.
למעשה, הנאום המקומם של ליברמן הוכיח את הנחיצות של משהו שליברמן עצמו נאבק עליו - שינוי שיטת הממשל בישראל.
הרי אם בישראל הייתה שיטת ממשל נורמלית, שבה ראש הממשלה לא צריך ללקק לכל חבר בממשלה כדי לשמור אותו בקואליציה, כי אחרת הוא יאבד את השלטון, נתניהו היה מעיף את ליברמן הביתה על טיל אחרי נאום שכזה בלי למצמץ אפילו. אבל במקום זה, נתניהו נאלץ להתקפל בבושה ולהגיד ש"הנאום של שר החוץ לא תואם עם ראש הממשלה" (באמא'שך...)
בנאומו השערורייתי ליברמן כאילו אמר - רואים למה צריך לשנות את שיטת הממשל? כדי ששרי חוץ לא יוכלו לעשות דברים הזויים כמו שאני עושה עכשיו.
למשל, לא מושיבים שגריר של מדינה זרה על כיסא נמוך כדי להשפיל אותו, ואחרי זה גם מסרבים לפרסם התנצלות ראויה.
למשל, לא מעבירים חוקים מטומטמים וחסרי תועלת שלא ברור על מי הם בכלל יחולו (מי כבר מתאזרח בישראל שלא מטעם חוק השבות? הערבים נולדו פה ולכן הם לא יצטרכו להצהיר שום דבר. כל כך חשוב לנו שאנשים כמו ג'ובאני רוסו וטוטו תמוז יגידו שהם מסכימים שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית לפני שהם מקבלים תעודת זהות?), רק כדי לסמן וי על "קיום הבטחה לבוחרים".
למשל, לא מדליפים לתקשורת שנזפת בשרי חוץ אירופאיים בכירים.
ולא חסרות דוגמאות נוספות...
ליברמן הוא איש של דיבורים ולא של מעשים, וזה עובד עבורו היטב. במקום *לגרום* לזה שאירופה תתעסק פחות בענייני הפנים שלנו, הוא *אומר* לה בפרצוף - "אל תתעסקי איתנו", ועוד מפרסם את זה בתקשורת.
ליברמן צריך אולי לקבל שיעור ב"מעשים" מאהוד אולמרט, שעם כמה שהוא שנוא בישראל, ונתפס כשמאלן, לא היסס לצאת לשתי מלחמות מוצדקות וגם להפציץ איזה כור גרעיני של מדינה שכנה על הדרך. וכל זה לא הפריע לו לשמור על יחסים דיפלומטיים תקינים עם ארצות הברית, ומדינות אירופה.
כולם משתינים בבריכה, אבל רק ליברמן עושה את זה היישר מהמקפצה...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
