לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Rant


"מי שמזדיין בשירותים, סופו שיעשה פיפי במיטה" - ע' דוט-קום, אינטלקטואל והוגה דעות.

Avatarכינוי: 

בן: 38

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2010

הפער בין המציאות החברתית בטכניון לאיך שהחנון הטכניוני מציג אותה


מאז שהתחלתי לצאת עם בחורה חדשה אני בקושי כותב כאן. זה גורם לי להרהר מה *באמת* תמיד היה מוקד העניין שלי בבלוג הזה... ובכל זאת, סוף סוף יש לי נושא, אז למה לא לבדוק איך זה לכתוב פוסט כשאתה לא מצפה לסיים אותו עם בלוגרית במיטה הוירטואלית שלך?

אם אתם לא קוראים קבועים, כדאי שתתחילו לחרוש על הבלוג הזה כי הוא א-ד-י-ר, אבל חוץ מזה אני אספר לכם שאחד הדברים שאני עושה בשביל הפאן שלי זה לקחת קורסים של תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון. זה קצת כמו החבר'ה האלה שחוזרים בתשובה וכששואלים אותם מה נסגר הם אומרים שהם "מתחזקים", אז גם מרגיש שאני "מתחזק", רק שבניגוד אליהם אני לומד תאוריות מבוססות שקיימות ראיות לאמיתותן...

אבל הלימודים הם לא הנושא של הפוסט הזה. אני רוצה לדבר דווקא על הצד החברתי בטכניון, אם הוא בכלל קיים, כי אם לשפוט לפי החנון הטכניוני המצוי הרי שהטכניון הוא מקור כל הרוע וחיי החברה בו יותר גרועים מבבית סוהר. הקטע הוא, שבדרך כלל אותם חנונים לא היו משיגים זיון גם אם הם היו מבקרים בבית סוהר לנשים, כשבידיהם סל מלא בחנינות.

ועל זה בדיוק אני רוצה להתעכב...
בפוסט הזה אני הולך לבחון שני מיתוסים אודות חיי החברה בטכניון (לגבי הלימודים, זה לא מיתוס. באמת טוחנים להם את הצורה...), ולאמת אותם מול המציאות כפי שאני רואה אותה. אני חושב שאני בהחלט כשיר לשפוט את הסוגייה באופן אובייקטיבי מכמה סיבות: עשיתי תואר ראשון באוניברסיטה אחרת אז יש לי קריטריון להשוואה, אני מבקר בטכניון פעם בשבוע בלבד ואני מרגיש יותר כמו צופה מהצד שיכול לבחון את הדברים בעין ביקורתית. אני כמעט ולא מכיר אנשים משם, והכל יחסית חדש לי, לכן אין שום סיבה שאני אנטה להלל או להשמיץ את המקום שלא לצורך.

מיתוס מס' 1: בטכניון אין בחורות, ואלה שישנן נראות כל כך רע שאתם תעדיפו לפתור תרגילים בחדו"א ולא לצאת איתן

האמת:
בכל פעם, אבל *בכל פעם* שמזדמן לי לבקר בטכניון, אני מבחין בלא מעט בחורות חמודות-עד-שוות-בטירוף. אני לא מגזים בכלל...
נכון שבפולטות כמו הנדסת חשמל אחוז הבנות נמוך מאוד, אבל הן עדיין קיימות. רק בשני הקורסים שאני עושה הסמסטר הבחנתי בשתי בנות שנראות כמו דוגמניות. אני רציני לגמרי... ואם יוצאים קצת מהפקולטה ומתבוננים מסביב, אז בכלל לא חסר...
יש גם מכוערות, אני לא אומר שלא, אבל נראה לי שהכמות שלהן לגמרי פרופורציונית לכמות היצורים ממין זכר, ולא חורגת מאחוז הבנות המכוערות בכלל האוכלוסייה בישראל.


מיתוס מס' 2: בטכניון אין חיי חברה

האמת:

קורסים כיפיים כמו טניס, יוגה, צילום ורכיבה על סוסים... אגודת הסטודנטים הכי מפוארת בארץ שמארגנת פעילויות ללא הרף, יום הסטודנט הכי אדיר במדינה, בריכה ומכון כושר בחינם לכל הסטודנטים לתואר ראשון, שני פאבים נחמדים שצמודים לקמפוס, סלסה, "תרבות מעונות" מפותחת מאוד כאשר רוב הסטודנטים למעשה "חיים בקמפוס", ואלא שלא כנראה שוכרים דירה באזור...
כל זה נמצא בטכניון! באונ' תל-אביב *אף אחד* מהדברים האלה לא קיים!


חנון טכניוני
אתם באמת חושבים שתקבלו תמונה מציאותית על חיי החברה בטכניון מ*הבחור הזה*?

אז מה אני מנסה להגיד בעצם? שאם קיימת בעיה חברתית בטכניון היא נעוצה באנשים! בטכניון יש כנראה הרבה חבר'ה שלא בדיוק מצטיינים בכישורים החברתיים שלהם, ונוח להם להאשים את המסגרת בחיי החברה הכושלים שלהם. אני לא מנסה להשמיץ כאן אוכלוסיה שלמה. אני מכיר אישית לא מעט סטודנטים ובוגרים של הטכניון שהם סבבה לגמרי, מקסימום קצת ממורמרים מהלימודים התובעניים, ואפשר להבין אותם... אבל הגיע הזמן שמישהו יגיד מילה טובה על המוסד ההררי הזה.

ובאופן יותר כללי וגורף, אתם כבר אמורים לדעת שאם מעניין אתכם לקבל מושג אמיתי על המציאות, תמיד מומלץ להקשיב *לי* ולא לאנשים ממורמרים בעלי אג'נדה נסתרת כמו חנונים, עיתונאים ומגישי חדשות...


זו כבר הפכה להיות שגרה. כל פוסט שלי לאחרונה מגיע לדף הראשי...
עתודאי.קום לבלוגים זה כמו מייקל ג'ורדן לכדורסל, ביל גייטס לכסף, וטייגר וודס... גם לכסף. ולנשים. ולגולף. אוקיי, טייגר וודס ניצח.
אבל הכל בזכות הטעם הנהדר שלכם.
תודה שהצבעתם!



נכתב על ידי , 21/3/2010 20:04   בקטגוריות לימודים, מחשבות ודעות, מנפץ המיתוסים, עתודאי.קום - אינטלקטואל  
596 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עג'מי


באופן בלעדי הגיע לידי תקציר המפרט התקציבי של הסרט עג'מי שהיה המועמד הישראלי לאוסקר לשנת 2010. זה הולך ככה:

מצלמת וידאו: 1000 דולר.
עלות כתיבת תסריט: 50 ש"ח מונית ליפו כדי לבלות שם יום אחד, לראות מה קורה שם ולכתוב את זה.
שכר ל"שחקנים" ערבים אלמונים: חינם. מי לא ירצה להופיע בטלויזיה כשכל מה שהוא צריך לעשות בשביל זה זה להתנהג כרגיל?
פרוטקשן לערביינים של יפו, כדי שלא ייסכנו את צוות הצילום "על אמת": הרווח ממכירת שתי מאזדות שנגנבו מגבעתיים.
להצהיר שאתה לא מייצג את ישראל, יום לפני שאתה רוצה ש"אקדמיית הקולנוע" האמריקאית המלאה ביהודים פרו-ישראלים תצביע עבורך בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר - PRICELESS!


ושני דברים בנימה קצת יותר רצינית:
  • לדאבוני ראיתי את הסרט בקולנוע לפני כמה חודשים (דייט, אלא מה? למה שאני אבחר מרצוני החופשי לראות דבר כזה בקולנוע?), ושנאתי אותו. הסיכוי היחיד שהייתי נותן לו לזכות באוסקר זה אם הייתה קטגורייה לחלטורה הכי מבישה. אה, ואם היו לכם דעות קדומות (גם אם מגובות סטטיסטית) על ערבים, הסרט הזה לדעתי רק היה מחזק אותן. הם פשוט מוצגים שם כמו חבורת פושעים ברברים, אז אני לא ממש מבין מה ניסו היוצרים להשיג.
  • הגיע הזמן ש"הקולנוע הישראלי" ייצר סרט אחד ראוי ש*לא* עוסק במלחמה, יחסי יהודים ערבים, נאצים, או כל שילוב של השלושה. סתם בשביל לגוון לשם שינוי...
נכתב על ידי , 8/3/2010 21:36   בקטגוריות ביקורות סרטים, הומור, מחשבות ודעות, סרקזם, ביקורת, שחרור קיטור  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





107,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעתודאי.קום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עתודאי.קום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)