My Rant

לפני הכל, אני לא יכול שלא להתייחס לנסיון המגוחך ומעורר הרחמים של עופר עיני להתחבב על הציבור כשהוא הודיע שהשביתה בנתב"ג לא תיפתח היום. למה? כי הוא קרא בעיתון שהחופשה של משפחה מסויימת שתוכננה להיום נמצאת בסכנה - והסיפור מאוד נגע ללבו. זה אמנם מאוד מרשים שעיני יודע לקרוא עיתונים בלי ניקוד, אבל הנימוק שלו פשוט הזוי.

קודם כל, מחר, פי 2 ישראלים מתכננים לטוס, אז אם כבר, יותר הגיוני היה למנוע את השביתה בנתב"ג מחר במקום היום. אבל זה לא העיקר. בכלל, מה עם אנשים שתכננו את הטיסה שלהם ליום אחר? מה עם ילדים שלא יוכלו להגיע לבית הספר כי אין הסעות? מה עם רכבות? מה עם הפגיעה העצומה במשק? את כל אלה - עיני לא רואה בעיניים.

אני ממליץ לכולם לקרוא את המאמר הזה בעיון. אין טעם שאני אחזור על אותם דברים שכבר מוזכרים שם. חשוב שתדעו שתרבות שביתות כמו שיש בישראל, אין באף מקום בעולם, אפילו במדינות יותר סוציאל-דמוקרטיות מאיתנו. מדינת ישראל היא אלופת העולם בשביתות - בפער גדול, ובמאמר תוכלו למצוא סימוכין לטענה הזו.

אני חושב ששביתה כללית במשק היא צעד חמור ביותר. אפילו במידה ולא היה כל עוררין כי נעשה עוול לעובדי המגזר הציבורי, היו צריכים להינקט אלף ואחד צעדים אחרים לפני הצעד הקיצוני של שביתה כללית. מה גם שבמציאות, בהחלט יש עוררין באשר לסוגיה הזאת. מהו בכלל אותו עוול נוראי שנעשה לעובדים הציבוריים? בסך הכל, חבורת הפוליטיקאים הקטנה שעומדת בראש הסתדרות העובדים - החליטה, משום מה, שצריך להעלות את השכר של העובדים הציבוריים ב-10%. למה? ככה.

אני בכלל לא חושב שהמצב של העובדים הציבוריים נורא כל כך. המצב כיום הוא שממוצע השכר במגזר הציבורי עומד על 7,144 ש"ח בחודש בעוד שבמגזר הפרטי השכר הממוצע הוא 7,653 ש"ח. מי ישמע - איזה פער איום ונורא! אם תשאלו אותי, זה בהחלט מובן והגיוני שבמגזר הציבורי רווי הקומבינות ,הביורוקרטיה וחוסר היעילות - השכר הממוצע יהיה נמוך יותר מבמגזר הפרטי - שם אשכרה צריך לעבוד, או שיפטרו אותך. יותר מזה, לא תמיד זה ככה אבל בתחומים מסויימים עובדים ציבוריים מרוויחים הרבה יותר ממה שהם היו מרוויחים על אותה עבודה במגזר הפרטי.

לא הגיוני שלקבוצה ספציפית של עובדים יש ארגון בעל כוח אינסופי, שיכול לדרוש מה שבא לו, ואם לא יקויימו דרישותיו הוא פשוט יפעיל את "נשק יום הדין" שלו - בעוד שלרוב העובדים במגזר הפרטי, אין "גב" שכזה. ישנם עובדים רבים שסובלים מעוול גדול פי כמה מזה ממנו כביכול סובלים עובדי המגזר הציבורי, אבל להם אין את עופר עיני שיסדר להם את העניינים.

חייבים להגביל את זכות השביתה. לא יתכן שעל כל שטות יושבת המשק הישראלי. זה פוגע בכלכלה, באיכות החיים ובתדמית שלנו בתור מדינה שמתיימרת להיות מערבית ומתקדמת. ושאף אחד לא יקשקש לי על דמוקרטיה ו"זכות השביתה". לכל דבר בדמוקרטיה יש גבולות, ולפני כל זכות יש חוק. אם החוק מאפשר למדינה להיות מושבתת שנה אחרי שנה - צריך לבצע שינויים בחוק.

אגב, לא ברור לי למה "הנושא החם" הוא לא השביתה במשק. עם כל הכבוד, העובדה שכל המדינה מושבתת *היום* היא טיפה יותר אקטואלית מציון שנתיים להתנתקות.

מחקרים רפואיים. כל כך קל לסלף אותם לכל כיוון שרוצים, להסיק מהם מסקנות מרחיקות לכת, לנפץ באמצעותם מיתוסים, לזרוע פחד בקרב הציבור - לא פלא שהתקשורת כל כך אוהבת אותם. כמעט בכל פעם שאני מחליט להתעמק בכתבה שמדברת על מחקר רפואי חדש שהתפרסמו תוצאותיו, אני מגלה המון פגמים - אם לא במחקר עצמו, אז בודאי באופן הצגת מסקנותיו בתקשורת.

התקשורת מחפשת כותרות, והרי מחקר בנושא איזוטרי כלשהו כמו ויטמין C או קפאין נשמע על פניו כמו נושא שאמורים להתעניין בו סטודנטים לרפואה יותר מאשר סתם אנשים שצופים במהדורת החדשות, לכן הדרך היחידה ליצור עניין בציבור היא כנראה באמצעות כותרות מוגזמות שמעניקות את הרושם הלא נכון.

כך למשל, מחקר חדש קבע שויטמין C אינו יעיל נגד הצטננות כפי שאנשים אולי חשבו. אני שמעתי במו אזניי בתוכנית אקטואליה כלשהי את המנחה מסכם את הדיון בכך שהחל מעתה, אנשים אמורים לשתות מיץ תפוזים אך ורק בשביל הכיף - כי לבריאות זה לא עוזר. עזבו את זה שויטמין C עוזר למערכת החיסונית להתמודד עם דלקות, תורם ליצירת רקמות ועצמות יציבים, שומר על נימי הדם ועל השיניים ואף מצמצם את הסכנה של מחלות לב וסרטן. עזבו את זה שמחסור בויטמין C עלול להיות קטלני. למה לציין את כל זה, כשהמיתוס שכולנו גדלנו עליו נופץ לרסיסים? ויטמין C אינו יעיל נגד הצטננות - אז אין שום סיבה לצרוך אותו, נכון?

בכל פעם שמתפרסם מחקר חדש, חלה תופעת "שיכחת העבר". כלומר, כל מחקר שנעשה בעבר על הנושא, ותוצאותיו עשויות להיות רלוונטיות לתוצאות המחקר החדש, נשכח לחלוטין ולא מוזכר ע"י כלי התקשורת. כך למשל המחקר הזה קובע שויטמין C מפחית לחצים. אבל החל מלפני כמה ימים, ויטמין C כבר לא עוזר נגד הצטננות, אז מה זה חשוב?

מיץ תפוזים - עדיין בריא, מהרבה סיבות...

ישנם מחקרים , שבשילוב עם מחקרים אחרים - יגרמו לכם לבילבול, כיוון שהם מרמזים על דברים סותרים. למשל, המחקר הזה קובע כי אכילת אשכוליות מגבירה את הסיכוי לסרטן השד אצל נשים. הסיבה לכך, עפ"י המחקר, היא שאשכוליות משום מה מגבירות את רמת ההורמון אסטרוגן בגוף האישה - והורמון זה גורם לעלייה בסיכון לסרטן השד. אבל מה, אם תקראו את המחקר הזה (שמסקנתו היא: נשים יפות הן גם פוריות יותר) תגלו שאותו אסטרוגן גם "אחראי להתפתחות מינית תקינה של האישה ולתפקוד מערכת הרבייה שלה. נשים שגופן מייצר כמויות קטנות של אסטרוגן, בעיקר בגיל הבלות המינית, עלולות לסבול מתופעות לוואי, בהן יובש בנרתיק והפרעות בהופעת הווסת".

עכשיו, אישה שקראה את שני המחקרים הללו צריכה להיות בדילמה. 'מה אני מעדיפה, להיות פוריה ולהסתכן בסרטן השד, או להיות בסיכון נמוך יותר, אבל בלי ילדים? אה, וסביר להניח שבמקרה כזה אני גם מכוערת. ואפילו אשכוליות אסור לי לאכול'.

הרשו לי לנסח חוק שמתייחס למחקרים רפואיים:

הידיעה כיצד לנהוג בנושא מסויים, משתנה ביחס הפוך למספר המחקרים שנעשו באותו נושא.

שימו לב למשל למחקרים הרבים שמתייחסים לנושא הקפאין. רק תקראו את הכותרות, אין צורך להתעמק בכל מחקר. שימו לב לכמות הסתירות הפנימיות. יש אפילו מחקר אחד שמסקנתו היא שאין למדע שמץ של מושג האם קפה בריא או לא. מי שקרא רק את המחקר הזה, לא ידע האם כדאי לו לשתות קפה, ואם כן באילו כמויות - בדיוק כמו מי שקרא את *כל* המחקרים בעמוד הזה.

אני אפילו לא הולך להתחיל לדבר על מחקרים סוציאולוגיים למיניהם. שם הבעיתיות היא בכלל מרקיעה שחקים. אם תרצו, אפשר לנסח חוק נוסף בעניין הזה, די אינטואיטיבי:

ככל שהמדע פחות מדוייק, כך מחקרים שנעשים בתחומו שווים פחות.

רפואה היא אמנם לא מדע מדוייק, אבל היא יותר קרובה להיות כזו מאשר סוציולוגיה. כל מי שאי פעם השתתף בניסוי כלשהו (בתשלום כמובן) של אחת הפקולטות ההומניות באוניברסיטה וודאי מבין מהיכן מגיעים כל אותם מחקרים הזויים שמדי פעם נחשפים אליהם בעיתונים או באתרי האינטרנט השונים.

אני לא יוצא חלילה כנגד מחקר מדעי באופן גורף. חשוב מאוד שיתבצע מחקר אקדמי במגוון התחומים, לא רק במדעים מדוייקים. מחקרים רפואיים גם הם חיוביים ונחוצים מאוד מעצם הגדרתם.

אני רק אומר שאנחנו, בתור צרכני תקשורת חייבים לדעת להתייחס לכותרות בערבון מוגבל. אין להפסיק לצרוך ויטמין C כי הכותרת האחרונה אומרת שהוא לא עוזר נגד הצטננות. מה שכן צריך לעשות מי שמעוניין בתמונה המלאה זה לקרוא את פרטי המחקר - להבין מאיפה בכלל מגיעה הכותרת הפיקנטית, לחפש מחקרים נוספים שהתבצעו בנושא ולוודא שלא קיימות סתירות מהותיות. במידה ומדובר בנושא שלמדע אין דעה אחידה וחד משמעית לגביו, כמו קפאין לדוגמא - ייתכן מאוד שהמחקרים הם חסרי משמעות עבור האזרח הפשוט. במקרה כזה, הוא צריך להפסיק להתייחס אליהם ולתת לאנשים שזה התפקיד שלהם לעשות את העבודה, עד שתהיה פריצת דרך אמיתית בנושא - ואז, תאמינו לי שכולנו נדע.

כבר למעלה משנה שגלעד שליט, אודי גולדווסר ואלדד רגב נמצאים בשבי. במהלך השנה הזאת נחשפנו כולנו לדיון הקבוע שמתחולל בחברה הישראלית בעקבות אירוע של חטיפת חיילים - הדיון לגבי עיסקה פוטנציאלית לשחרורם. במרכז הדיון עומדות תמיד אותן שאלות. האם ראוי לשחרר מאות מחבלים תמורת חייל בודד, או במקרה הגרוע - תמורת גופה של חייל? והשאלה הכי קשה - האם ראוי לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים" - כלומר רוצחים שהורשעו?

יש הטוענים שאילו ישראל הייתה מלכתחילה נוקטת במדיניות גורפת של אי ניהול משא ומתן עם חוטפים, זה אמנם היה אומר שהיינו משאירים חיילים חטופים בשבי - מה שמנוגד לעקרונות צה"ל, ומה שבאופן כללי היה מהווה מדיניות קרה, שמתעלמת ממצבם הקשה של החיילים החטופים, ומרגשות משפחותיהם. עם זאת, בטווח הארוך ישראל הייתה יוצאת נשכרת ממדיניות זו, כיוון שלארגוני הטרור לא יהיה עוד שום תמריץ (מעבר לפעולה "מוצלחת" מצידם) לחטיפת חיילים. זה לא נקרא "קלף מיקוח" כשאין לך עם מי להתמקח, נכון?

אני יכול להבין את הרציונאל מאחורי הגישה הזו, אך אני עצמי לא תומך בה. קודם כל, מהטעמים המוסריים - שלי באופן אישי קשה להתעלם מהם, אך גם מתוך שיקול ענייני. אילו הייתה ישראל נוקטת במדיניות הנ"ל, אחרי  מספיק זמן כולם היו יודעים על כך, וזה היה גורם לביקורת רבה בקרב הציבור, ולדעתי הגיוני גם שבסופו של דבר זה היה גורם לירידה במוטיבציה בקרב צעירים לשרת כלוחמים.

אז מה *אני* חושב שצריכה להיות המדיניות? ישראל צריכה לפעול לביצוע עיסקאות שיחזירו את החטופים כמו שהיא עושה היום (בינתיים ללא הצלחה), אבל אני חושב שבמצב הקיים ישנם כמה תנאים לא אופטימליים - שיש לנו שליטה עליהם, ואני מציע לשנות אותם:

א. עונש מוות למחבלים "עם דם על הידיים" -

אני לא מדבר כרגע על עונש מוות לרוצחים באופן כללי. על הנושא הזה אפשר להתווכח הרבה, ואני לא בטוח שמדיניות של עונש מוות לרוצחים - כמו שיש בחלק ממדינות ארה"ב למשל, היא נכונה.

כאן אני מדבר רק על עונש מוות למחבלים מוסלמים שנשפטו והורשעו ברצח. כל אותם מקרים מגוכחים שאנחנו שומעים עליהם מדי פעם - על מחבלים שנשפטו לכמה וכמה מאסרי עולם. אותם יש להוציא להורג.

הנימוק הוא ענייני - לא יהיו מחבלים "עם דם על הידיים" שיהיה אפשר לדון בשחרורם לכשייחטפו חלילה חיילים ישראלים.

'אבל אם נוציא להורג מחבלים זה יגרום לסנקציות חמורות על ישראל מצד מדינות העולם' - לא בהכרח. היום ישראל נוקטת במדיניות של "חיסולים ממוקדים". בעולם זה נתפס כאקט של הוצאה להורג ללא משפט, דבר שבודאי חמור בהרבה מהוצאה להורג אחרי משפט הוגן והרשעה. מה גם שבחיסולים ממוקדים אנחנו הרבה פעמים "מפספסים" והורגים בטעות אזרחים שנקלעו לסביבת המחבל. ועדיין ישראל חיה עם כל הביקורת. לכן אני משוכנע שאם ישראל תשכיל לנקוט במדיניות נכונה של הסברה בנושא, גם את העניין הזה העולם "יחליק" לנו.

'אבל הסכנה בעונש מוות, היא במקרה שהבן אדם לא באמת אשם, ואז הוצאנו להורג אדם חף מפשע' - שוב, בואו נודה בזה, זה לא שצה"ל מעולם לא הרג בטעות פלסטינאים חפים מפשע בנסיבות אפילו יותר חמורות. הסיכוי שמחבל יורשע ברצח כשלמעשה הוא חף מפשע - הוא באמת אפסי.

'חקיקה כזו לעולם לא תעבור - לא בכנסת ובטח שלא בבג"צ ' - למעשה, תתפלאו אבל החקיקה כבר כמעט קיימת. ניתן לקבוע עונש מוות בחוק הישראלי על מספר עבירות כמו בגידה וסיוע לאויב בזמן מלחמה. כל מה שצריך זה תיקון קטן שיכניס לחוק גם את המקרה של "רצח על רקע לאומני" או משהו בסגנון.

אם תרצו, תמיד אפשר להימנע בכלל מכל התסבוכת המשפטית, ופשוט להורות לצה"ל לבצע "סיכול ממוקד" במחבלים שאין כל ספק שמדובר ברוצחים. אז נכון, זה לא יתן להם משפט הוגן, אבל גם אלה שחוטפים טיל בזמן שהם נוסעים במכונית, או יושבים על האסלה בביתם - לא בדיוק נהנים ממשפט הוגן.

ב. חקיקה שתאריך את תקופות המאסר על עבירות בטחוניות -

המטרה היא שיהיו ברשותינו כמה שיותר מחבלים "זוטרים" - כאלה שלא יהיה אכפת לנו לשחרר במסגרת עיסקה. נכון שהם עולים כסף למדינה, אבל זה המטרה מצדיקה את זה. חוץ מזה, כל עוד הם יושבים אצלינו בכלא, הם לא יכולים לעסוק בטרור, שזו גם כן מטרה מבורכת. חשוב שיהיו לנו הרבה אסירים בטחוניים כדי שהצד השני ירגיש שהוא מרוויח בעיסקה.

נניח שיש עבירה בטחונית שהמורשעים בה נידונים לשבת שנתיים בכלא. אני מציע - להאריך בחוק את העונש על העבירה הזו לחמש שנים. ברור שאין כל הבדל קונספטואלי בין שנתיים לחמש שנים בכלא. זה לא שיום למחרת יתכנס דיון חירום באו"ם ותצא הודעת גינוי נגד ישראל כי היא תיקנה את חוקיה כך שהעונש על גניבת נשק של צה"ל יהיה חמש שנים במקום שנתיים (סתם דוגמא).

אם כבר מדברים על זה, אני בכלל הייתי שמח אם היו מחמירים את הענישה גם נגד פושעים יהודים - אבל זה לא קשור כרגע לנושא.

לסיכום, ראינו שלצה"ל אין שום בעיה לעצור עשרות פלסטינאים תוך כמה שעות. ראינו את זה קורה לפני שבוע בערך. אני לא אומר שצריך לעצור כל פלסטינאי חף מפשע, אבל ניתן להחזיק תקופה ממושכת באלה שאכן ביצעו עבירות כלשהן - רק צריך לשנות קצת את המדיניות. אם יהיו לנו מספיק אסירים "זוטרים" נוכל גם לעשות מחוות קיטשיות סטייל ט"ו באב לאבו-מאזן לעתים קרובות יותר, וכך לתרום לחיזוקו - וגם להצטייר טוב בעולם. מה אכפת לנו לשחרר כמה פלסטינאים שזרקו אבנים לעבר חיילים? תמיד אפשר לתפוס עוד כאלה...

מול החיזבאללה זה יותר בעייתי, כי אנחנו לא יכולים פשוט להיכנס ללבנון יום אחד ולתפוס "מבוקשים" כמו שצה"ל עושה את זה בשטחים. אבל עדיין, הם ביצעו את החטיפה כי יש אסירים שהם רוצים לשחרר. דמיינו לרגע שכל אלה מבינהם שמוגדרים "עם דם על הידיים" היו מזמן מתים. אז או שחיזבאללה לא היה מבצע את החטיפה - ואז היינו חוסכים מלחמה, או שהם עדיין היו מבצעים את החטיפה, ואז היינו מחזירים להם אסירים "זוטרים" למדי במסגרת עיסקה והם היו מסכימים - כי אחרת הם לא היו מבצעים את החטיפה. תחשבו על זה...