היא העבירה לי את פרוייקט השמועות, ומי אני שאסרב לה?
הקטע פה הוא שאני צריך לכתוב על שלוש שמועות שרצו עלי מתישהו בחיי. בהתחלה חשבתי שאני לא אמצא על מה לכתוב. מעולם לא הייתי סלב, ואני גם לא מתכנן להיות כזה.
אף פעם לא חשבתי ששמועות באמת רצות *עלי*... למעשה, אני די רזה, ואני חושב שהן היו מוחצות אותי למוות.
בכל מקרה, כדי לא לאכזב את הקטינה החביבה עלי (במובן קטיני ובלתי חוקי כמובן, ולא במובן בו הרווק חובב קטינות) החלטתי להקדיש לנושא קצת מחשבה, ולהפתעתי מצאתי די הרבה חומר... יותר משלוש מנות אפילו.
טוב, בואו נודה בזה, לא מדובר פה בשמועות בסדר גודל של השמועות שרצות על מאיה בוסקילה כשהיא עושה טלפון לטל מוסרי, אבל בכל זאת מדובר בדברים ש*אני חושב שקבוצת אנשים חשבה עלי בתקופה מסויימת*. אז ברשותכם, אני אגש לעניין (השמועות מסודרות כך שאת השמועה הראשונה אני הכי רוצה להפריך, את השניה פחות, וכן הלאה...):
1. אני שחצן
זוהי שמועה שנוצרה עקב האופי של הבלוג שלי. מספיק לקרוא את שם הבלוג ואת הכותרת מתחת לתמונה כדי להבין.
במציאות אני בכלל לא שחצן, או לפחות ככה הייתי רוצה להאמין.
זה התחיל בתור גימיק לבלוג (חיפשתי שם מקורי, והלכתי על זה...), וכל משפט שאני כותב שנראה שחצני מבחוץ, מלווה בדרך כלל בסרקזם. אני לא באמת עושה את זה מתוך אהבה עצמית מוגזמת ורצון להחצין אותה.
אני מאמין שרוב הקוראים שלי מבינים שכל התדמית הזאת, היא בעיקרה סרקסטית, ולא באמת משקפת את האופי האמיתי שלי. יש לי סיבות לחשוב כך. מאז שפתחתי את הבלוג, הוא רק נהיה יותר ויותר פופולרי, מכאן אני מסיק שאתם אוהבים אותי, ואת הדמות אותה אני מייצג בבלוגספירה. אני מאמין שאף אחד לא היה אוהב דמות שחצנית יתר על המידה, ועובדה שאותי אתם אוהבים. מכאן אני מסיק שכל מה שאני עושה הוא בסדר, ומכאן נובע שאני בכלל לגמרי מושלם 
.
וברצינות, מה שחשוב לי שתדעו, זה שאנשים שמכירים אותי במציאות, יודעים שאני לא אדם שחצן, וחלק אפילו יודעים שאני יכול להיות די ביישן ומופנם לפעמים, אם כי לא בצורה מוגזמת.
הייתי רוצה להאמין שכל מי שמכיר אותי במציאות, חושב עלי בעיקר דברים טובים. כמה אנשים אמרו לי את זה, אבל לא כולם, ואת אלה שלא, אני גם אף פעם לא שואל. אני חושב שכולנו מרוצים מהסטטוס קוו הזה 
לסיכום, תזכרו שבכל פעם שאני כותב משפט שנשמע לכם שחצני, זה לא אני, אלא ©®™Atudai.com שמדבר מתוכי 
2. אני שונא את המורה לערבית
זוהי שמועה שנוצרה בכיתה שלי, בתיכון. נדמה לי שזאת הייתה כיתה י', או י"א.
בואו נגיד שאף פעם לא חיבבתי את המקצוע הזה. שנאתי את השפה, שנאתי את הצורה שבה היינו אמורים לכתוב את האותיות המגעילות האלה, ושנאתי כשהיא הכריחה אותי לקרוא משפטים שלמים מול כל הכיתה. זה תמיד גרם לי להישמע כמו איזה מטיף ג'יהאד wannabe שהקהל שלו אוטוטו מתחיל לזרוק עליו עגבניות.
עקב חוסר החיבה שלי למקצוע, בשילוב עם העובדה שהייתי בחור שנון ואחד המצחיקים בכיתה (אני לא שחצן, קראו שוב את סעיף 1!), הייתי קוטל את המורה בכל הזדמנות עם הערות משעשעות, מה שגרם לה אפילו לספר לאמא שלי על יחסינו העכורים באחד מימי ההורים, ומאז התחייבתי להפסיק להיות כל כך בוטה, ולקטול אותה יותר בעדינות.
הדבר הכי מצחיק קרה בשנה לאחר מכן. אתם מכירים את זה שמחליפים לכם את המחנכת? ואתם לא יודעים מי תהיה החדשה עד שהיא נכנסת לשיעור הראשון בשנה הבאה? אז זה קרה אצלינו, ומי הייתה החדשה?
כן כן, אותה מורה לערבית, הפכה להיות המחנכת שלנו. אני זוכר את הרגע בו היא נכנסה לכיתה, ו*כל* התלמידים פרצו בצחוק ומיד הסתכלו עלי...
בכל מקרה, אתי, אם את קוראת פה, רציתי שתדעי שמעולם לא שנאתי אותך... אני חושב שאת אחלה מחנכת, כל ההערות שלי היו בצחוק.
ועכשיו, תצאי בבקשה מהבלוג, לפני שתראי מה יצא מהתלמיד ש"חינכת"
3. אני חילוני חוטא במיוחד
זה קרה במהלך הטירונות שלי, לפני שנה. (פלוגת "וולקן", מחלקה 3, כיתה 7 כבוד!)
תחילה אספר לכם שכשחילקו אותנו לכיתות, יצא שאני אהיה בכיתה של "המתפללים", יענו, החבר'ה הדתיים. היינו משהו כמו 15 אנשים בכיתה, אם אני לא טועה, כש-8 מתוכם בערך היו דתיים. לא הייתה לי כמובן שום בעיה עם זה. מעולם לא הייתה לי שום בעיה עם דתיים, ואלה ספציפית בכלל היו אחלה חבר'ה שהסתדרתי איתם מצויין, כמו גם רוב האנשים האחרים בכיתה.
לא שאני מתהדר בפז"מ העתודאי המופלג שלי (משהו כמו חודש וחצי, and counting...), אבל כל מי שעשה אי פעם טירונות, ולו הכי ג'ובניקית שיש, בטח מכיר את השיחות עם החברים לכיתה בזמן הפנוי, אם זה בשעת הט"ש, או לצורך העניין, כל שעה אחרת בטירונות 02 (בית זונות, מה אתם רוצים?).
איכשהו יצא שכשאני התחלתי את השיחות הסתמיות האלה עם החבר'ה באוהל, הן תמיד היו בנושאים כמו "באיזה מועדונים יש את הכי הרבה כוסיות?", או "באילו אתרי פורנו אתם גולשים?".
הקטע הוא, שמקרב החילונים שהיו איתי באוהל (וגם אחד הדתיים, שהיה אמריקאי רפורמי שכזה), תמיד היה קהל לשיחות האלה, והן תמיד התפתחו להיות מצחיקות ומהנות, אך מטבע הדברים, הדתיים לא היו הכי פעילים בשיחות האלה.
אז כמו שאמרתי, הסתדרתי איתם מצויין, והם היו אחלה אנשים בסה"כ, אבל אני לא אתפלא אם כמה מהם חשבו שהדרך שלי לגיהנום די סלולה
4. אני חכם במיוחד
טוב, אני לא אומר שאני טיפש, אבל כשאני מספר לאנשים שאני במשולבת (פיזיקה+הנדסת חשמל), חלק מהם חושבים שאני איזשהו סוג של גאון... אפילו אנשים חדשים שאני מכיר באוניברסיטה, הרושם הראשון שהם מקבלים ממני לפעמים, זה שאם אני לומד במסלול הזה, כנראה שאני תותח על. אחרי שהם מכירים אותי יותר לעומק, הם מגלים שהממוצע שלי לא כזה מרקיע שחקים בלשון המעטה, ושאני בעצם סטודנט סטלן למדי... רחוק מלהיות חרשן מטורף, ורחוק גם מלהיות גאון שהכל בא לו בקלות באופן טבעי.
מעטים גם יודעים שאת שנה א' אני ממש *שרדתי* במלוא מובן המילה, והייתה תקופה שבה שקלתי ברצינות לפרוש מהעתודה, ולמעשה הייתי כבר עם רגל וחצי בחוץ. התקופה הנוכחית לא קלה, אבל לפחות יש לי מידה גבוהה יותר של אמונה שאני אמשיך הלאה, ואני שמח על כך.
5. אני בליין מטורף
היו אנשים שחשבו ככה, כנראה בגלל העובדה שאני אוהב לספר מדי פעם על המסיבה האחרונה שהייתי בה, או משהו דומה.
חלק אולי קיבלו את הרושם הזה גם מהבלוג.
האמת היא שאני אוהב לבלות. אני חושב שאם לא הייתי יוצא לפחות לאיזשהו פאב, או סתם לאנשהו עם חברים פעם בכמה זמן, הייתי משתגע עם כל הלימודים שלי.
אני דווקא חושב שהבילויים לא רק פוגעים בי, אלא גם עוזרים, במובן שהם גורמים לי להשתחרר, ולהתנתק קצת מהשגרה הדי משעממת, ולהתחיל שבוע חדש עם יותר מוטיבציה, מאשר זו שהייתה לי אילו לא הייתי מבלה באותו שבוע.
אז כן, אני אוהב לבלות, אבל מכאן ועד להגדרה "בליין מטורף" המרחק הוא עצום.
הבילוי הכי "מטורף" שעשיתי עד היום היה כנראה השבוע באיה נאפה, אחרי שסיימתי את התיכון. מאז, אני בעיקר בליין מקומי.
לא תמצאו אותי מוריד משקאות באיביזה, וגם לא מתפרע בקרחנות בתאילנד. אולי, אולי יום אחד...
זהו, אני חושב שחפרתי מספיק להיום.
Hugs & Kisses,
XOXOXO
©®™Atudai.com
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
