היום פורסם כי נשיא גאורגיה נענה לבקשת נשיא המדינה שמעון פרס לחון את שני אנשי העסקים הישראליים שהורשעו בנסיון לשחד את סגן שר האוצר הגאורגי.
המאמץ הדיפלומטי הרב שמדינת ישראל השקיעה בחודשים האחרונים כדי להבריח שני אנשים מאוד שנויים במחלוקת ממערכת הצדק הגאורגית מדאיג אותי מאוד. על פי המשתמע מהסיפור, מדובר בשני נוכלים שנגזר עליהם עונש צודק.
הייתי מצפה שהמדינה תסביר לכולנו מדוע שר החוץ, נשיא המדינה ואפילו ביל קלינטון שגויס בצו 8 לטובת המשימה, היו צריכים לפעול רבות כדי לשחרר שני אנשים שביצעו לכאורה פשעים חמורים במדינה זרה.
עורכי הדין של השניים טוענים ש"נתפר" להם תיק, ושגאורגיה עדיין נגועה ב"מחלות מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה" ולכן כמובן אי אפשר לסמוך על שום דבר שהגאורגים מעלילים על מרשיהם.
מעניין אותי האם מדינת ישראל תפעל באותה נחרצות כדי לשחרר צעיר שהואשם בעישון סמים קלים ונשלח לכלא ללא משפט הוגן במדינה "נגועה" אחרת כמו תאילנד, שמחמירה במיוחד בעבירות סמים. או אזרח ישראלי שהסתבך בקטטה במדינה כמו סינגפור שלא טרחה לשמוע את קו ההגנה שלו אלא שלחה אותו לכלא לשנים ארוכות.
או שמא הזכות להגנה מפני מערכות משפט בעייתיות שמורה לאנשי עסקים עשירים בלבד?
אף אחד בישראל גם לא רמז שהשניים ייחקרו ויישפטו בישראל על החשדות נגדם. הם סתם שוחררו, כאילו שאין ספק שמדובר באנשים חפים מפשע. משפחתם כבר מתכוננת לארוחת שישי חגיגית, ומי יודע אם הם לא מתכננים ברגעים אלו את מי כדאי לשחד בישראל כדי להמשיך ולעשות חיל בעולם העסקים. הרי בגאוריה הם כבר לא יתקבלו באהדה, אבל צריך להמשיך להתפרנס...
מדינת ישראל אינה "נגועה" במחלות דיקטטוריות (אם לא ניקח בחשבון את הכנסת הנוכחית).
על מערכת המשפט שלנו רובינו סומכים, אז למה לא לתת לה להכריע את גורל שני החשודים?