אני לא מאמינה שנגמר..

אני כל כך לא טובה בלסיים תקופות...

בכיתי מלא...

על הצוות ..

על הקבוצה...

אבל בעיקר על השנה הבאה..

אני רואה את עצמי נאבדת..

אני רואה את עצמי בוכה לפני כל מבחן חשוב..

מקבלת ציונים של 70 בגלל חוסר השקעה

ובוכה...

מתחרטת על חוסר ההשקעה ומבטיחה לעצמי שמבחן הבא הכל יהיה שונה..

זה בדיוק מה שהולך לקרות..

למה שוב ביקשתי הדרכה ?

אני כל כך מטומטמת..

אני רוצה להדריך אבל לא רוצה להדריך..

ואם להדריך..מה אני מעדיפה ..ז או ח...?

לא יודעת..

אני מסובכת אבל ממש קשה..

והחופש ?

החופש בינתיים כייפי..

אבל אני מרגישה שהוא קצת מאולץ..

לא יודעת להסביר

אוף

אני רוצה להיות כמו פעם

להנות מכל רגע לא משנה מה אני עושה

צחוקים כל הזמן

להרגיש אהובה באמת..

איזה פלצנות..אלוהים.

ברגעים שאני לבד הכל בא

גם לפני שינה

מחשבות על דברים שאני רוצה להשיג

דברים שהשגתי..

ודברים שאני לא אחזור אליהם יותר בחיים..

בא לי לדבר על הכל

אבל אני לא יכולה

כי ככה אני..

אם אני אספר אני ארגיש חשופה מדי

ואני לא יכולה לסמוך על אחרים..

זה לא תמיד עובד..

לא רע לי...

באמת שלא ..

אני נהנת..

נראה לי

אוף די כבר אני חייבת לחזור לדיאטה - לא אכפת לי מה אתם אומרים...

אני צריכה לחזור כבר לשליטה על עצמי

היום היתה לי שיחה עם גל ...

היא היתה ממש עמוקה ונכונה..חח

אז לסיום של הפוסט..

אני רק ארשום ..

תחיו בלי לחשוב על מחר...