איך היה בגדנע..אני לא סיפרתי
זה סיפור מצחיק איך הגעתי לזה בכלל
אז אחרי שינה ממושכת במקלט
ושעמום אינסופי..ולא שעמום שואללה אין לי מה לעשות
שעמום שמרוב הדיכאון של העיר וכביכול עצירת השגירה
גורם לחוסר מעש מטורף
גם אם היו לי הרבה דברים לעשות אם זה היה חופש
אז החלטתי שאני חייבת לעשות משו אחר
אז אמרתי יאללה ננסע לכרמיאל לסבתא ונלך לשם לביצפר
אז החלטתי את זה
ואחרי שעה של אריזת מזוודות בלחץ היסטרי יצאנו לרכבת
מן הסתם הדבר הראשון זה עשיתי זה לאכול
ואחרי זה מקלחת..וזה היה כל כך תענוג להתקלח יותר מדקה!
יום אחרי זה הלכנו לבית ספר מגדים
פגשתי את רבקה שלי!!
והלכנו לדבר עם המנהל ועוד איזה מנהלת והם אמרו שישמחו לפגוש אותי
הרכזת שכבה אמרה לי שבגלל שאני במגמת כימיה יש היום הרצאה והכל אם אני רוצה לראות
אז אמרתי בסדר
ונכנסתי..וכולם מדברים בינהם מי זאת מי זאת
ואני צוחקת עם עצמי
כי היה יותר קל פשוט לשאול אותי מי אני
יום אחרי זה כבר הלכתי ללמוד
לבשתי ג'ינס סוף סוף אחרי המון זמן של רק פיג'מות חח
ונכנסתי לכיתה והכל..המורות אמרו שאני מבאר שבע ושאלו אותי שאלות
באנגלית איזה חצי שעה הלכה מהשיעור רק על שאלות ששאלו אותי באנגלית
והכרתי הרבה ילדים והכל ..
ואני עוברת בכיתות ואני רואה את רועי עם גיטרה חשמלית וכמה אנשים מסביבו
העיניים שלי נצצו! כמה זמן לא ראיתי גיטרה
אמרתי ואללה זה ביצפר שמתאים לי
בביצפר שלי אני בדרך כלל מביאה גיטרה כשיש לי משו אחר הצהריים שאני צריכה אותה
שנה שעברה זה היה אפילו פעם בשבוע למשך חודשיים
כל היום הזה עבר בהרבה תהפוכות רגשיות..
בכל זאת...להיות תלמידה חדשה בכיתה יא' זה מלחיץ גם אם זה לזמן לא מוגדר
בעיקר עם מי אני יהיה בהפסקה
הייתה לי מטרה בראש להכיר כמה שיותר אנשים ביום הראשון
כי בדרך כלל מניסיון שלי זה היום המכריע
אני חושבת שהצלחתי..יום אחרי זה גם הכרתי הרבה אנשים
ואז הם אמרו לי שהם יוצאים לגדנע..
זה היה נשמע מצויין בהתחלה..אמרתי כן למה לא
אבל אחרי זה נזכרתי שיש לי בגרות בהיסטוריה שאני צריכה ללמוד..אז אמרתי לא
ואז כשחשבתי על כל החוויות שאני יכולה לצבור..זה עלה על הבגרות בהיסטוריה
אז זה היה יום שישי בצהריים כשהחלטתי
אז רצתי לבית ספר לראות אם נשאר שם מישהו כדי לתת אם יש לי הזדמנות
כי היו לי פחדים בסך הכל
ידעתי או שזאת תיהיה חוויה מדהימה עם אנשים חדשים
או שזאת תיהיה חוויה הכי מגעילה שיכולה להיות כי הרי הם שכבה כבר שנים ולא ידעתי
אם אני יתחבר אליהם
אז הגעתי לבית הספר ולא היה שם אף אחד..ואז ראיתי כמה ילדים יוצאים..הלכתי אחריהם
ראיתי איזה מורה ..ביקשתי ממנה תמספר של פרי
התקשרתי אלייה
והיא אמרה שאני עדיין יכולה!
ארזתי מזוודות עם מה שהיה לי נורמלי להביא לגדנע..שמיכות של סבתא
הלכתי לקחת אישור רפואי מהרופא ויצאתי
היום הראשון היה מן הסתם קצת שוק
אבל היו דברים שהכרתי כבר ממחנות של תנועות נוער ומאחריי
השאר כבר מתרגלים להכל
אני מאוד אהבתי את הבנים מהשכבה
וגם חלק מהבנות..היו בנות מדהימות שממש אהבתי אותן
רוב הבנות שהכרתי קצת יותר לעומק היו מדהימות אחת אחת
האוכל היה בסדר..אני תמיד מסתדרת עם כל אוכל
לא התחצפתי תמיד הייתי בסדר
נתתי כבוד לכולם..גם "ערך הרעות" חח
יריתי בM16
סך הכל נהנתי מאוד גם מהילדים
החזרה הבייתה הייתה קצת שוק
כי ידעתי שמחר יום חדש ואני לא יבלה איתם
אבל שמחתי לישון במיטה שלי...ששכחתי מזה לישון בבית
למרות שהיה בסדר במזרוני הצבא
מזרוני הצבא היו תענוג ליד המזרון של המקלט ושל סבתא שלי
אבל ההרגשה בבית..פתאום הרגשה שונה
לראות את כל מה שהשארתי מלפני חודש על השולחן
כאילו כלום לא היה
המקלחת..החפצים שלי
ואז בקושי לישון וללכת לבית ספר
כולם שאלו לאן נעלמתי
למרות שהיו כמה שידעו שאני בגדנע
כמעט קראתי למורות מפקדות.
הלכתי בעמידת הקשב בבית ספר חחח אבל כששמתי לב הסרתי מהר
בכל זאת יום אחריי הגדנע
אבל אני שמחה לחזור לשגרה לחיים האמיתיים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
