תודה לכל החברים שליי שהגיבו לי בפוסט הקודם:)
אבל כמו לפי השיר..זה היה יום אחד..
ועכשיו הכל בסדר:)
קיבלתי ציונים טובים..אבל אין לי כוח ללמוד..אבל יהיה לי..נכון שיהיה לי? אני ירים את עצמי מפה ואני ילמד..אני מכירה את עצמי כשאני רוצה משהו באמת..אז אני לא מוותרת..אלא אם כן עברתי למשהו אחר
רציתי פה לרשום על דעה שלי שעברה לי בראש בזמן האחרון
על זה שאנחנו נגיד מסתכלים על מישהו..וחושבים."אהה הוא מתנהג כמו מטומטם".ולא באמת שמים לב ..שהמטומטם הזה הוא עולם ומלואו
הרי כל אדם הוא עולם ומלואו בתור עצמו
או שרואים מישהו שהוא ניראה קצת מצחיק או לא מרוכז כזה..אנחנו תופסים מאנשים שלא נראים לנו..כאל סתם אנשים
בני אדם שהם פשוט סתם
או למשל על מישהו שהוא עשה טעות
הרי אנחנו..אין לנו סוף מחשבות..אין לנו סוף ריגושים..
אפילו קשה לתאר כמה זה שווה כל אדם
הרי אף אחד חוץ ממני לא יכול לדעת על מה אני חושבת
ואני מנסה את זה.
אני הולכת למקומות..ומסתכלת על אנשים
וחושבת ואוו...לאותם אנשים יש חיים שונים לגמריי..מעניין מה הם חושבים עכשיו..מעניין אם יש להם בעיות עם איך שהם
ואני רואה את זה..כאל מילים שאני אומרת..הרי קרה לי
אינסופור פעמים שעשיתי דברים.. הרגשתי שהם פשוט לא אני
דברים שבלב הם לא ירדנה
ואז אני חושבת..שהאנשים האלו..תופסים אותי במילים שאני אומרת
ואם אני לא יספר להם
הם בחיים לא ידעו מי אני
אנחנו תופסים יותר מדי במילים..ונותנים פחות מדי הזדמנויות
הרי אף אחד חוץ ממך..לא ידע בחייםם מה מרגיש לך כנכון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
