ואין מה לעשות הכל מתפורר
עשרה חודשים דכאון ועוד לא מתעורר

מסתכל על עצמי
איך השתניתי לי
השמחה נחבאת עמוק בעיני
עומד על אמצע הגג
ביום של חורף
ולא יודע אם כדאי
או לא כדאי

ואתם יודעים מה? זה לא רק באשמתי. כי אני ניסיתי,אבל כל אחד ממכם פנה לשביל חדש,ולא אני לא יכולה לצעוק לו מהקצה השני שיחזור או לחילופין לרדוף אחריו ולגורר אותי בחזרה לשביל הנכון. וזה לא שהשביל החדש הוא כ"כ נוראי... ואוף,כן הכל מתפורר. אבל אני לא יכולה לפזם לי "לעזעזל הופעות אני שר לעצמי" כי גם העצמי שלי כבר אלא עצמי.

הוא צודק. רק הוא נשאר. כולכם הלכתם,ויודעים מה גמאני. אין מה לעשות ..

לילה טוב לכולם.