אחרי לילה של מתנת יום הולדת וברכה מדליקה
כל מיני ממתקים של עונג ושינה טובה
התחיל הבוקר עם חיוך.
הכין לי קפה, טוסט,
הסכים להסיע אותי לחוף הים למקום שלא היינו בו בעבר
ואני התענגתי על מגע החול בכפות הרגלים
ליטוף המים את שולי החצאית
המיית הגלים שוטפת את כולי בעיניים עצומות
ושמחה על גילוי חוף נקי וחדש. כיף.
המשך ראשון -
לפני הצהרים הלכנו להמשיך את התענוגות הגופניים.
המשפחה מתקשרים לברך, אחותי המאומצת גם כן
שאלה איך אני חוגגת... מה להגיד לה? זיונים?...
אז אמרתי שאני איתו בבית ובערב יבואו חברים.
נדמה לי שהיא קצת ריחמה עלי... נו, שויין...
הזוגי ארגן לי מפגש חברים סודי והפתעתי,
אבל אתמול אחד החברים פלט את זה בטעות
אז אני כבר לא מופתעת יחסית, אבל מצפה
וזו שמחה כפולה בשבילי - גם הפתעה וגם ציפייה.
זה בינתיים.
המשך נוסף
הבנים הגיעו, החילו להכין אוכל
3 חברים הגיעו, ישבנו במרפסת וצחקנו
אחר כך אכלנו את האוכל הטעים
עברנו לקינוחים והשתיה החמה
ואז אחד החברים הפך עלי כוס תה....
המשך מחורבן ליום שמח
טיפלתי כמה שאני יכולה אבל זו כווייה ממש לא יפה, כואבת.
חזרתי לארח כאילו כלום אבל טוב שהלכו מוקדם יחסית
כי כואב לי.
הבנים באו לסדר את המטבח,
ואז נאספו סביבי בדיוק כשהתחלתי לבכות מכאב
ופתאום שלפו מתנה
הצעיר הביא גיטרה
ניגנו ושרו לי יחד עם הזוגי
ועכשיו הכי שמח לי בעולם!!!
גם כואב,
אבל בעיקר שמח.
עוד לא עברה הכווייה של הצ'יפס משבוע שעבר
והנה יש אחת יותר גדולה ויותר חדשה ברגל.
היקום מנסה להגיד לי משהו?
אולי זו הדרך המוזרה שלו להגיד לי יום הולדת שמח?...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
