כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

מתחיל חודש חדש, בקודם לא ביקרתי כאן כמעט, הבריאות השפיעה על מצב העניינים.

אני חוזרת לכאן בשעה מוזרה ביותר, רוח מטורפת בחוץ תלשה את אחד העמודים והלכתי לשחרר אותו ממה שתלוי עליו כך שלא ידפוק על הגג-תקרה של חדר השינה, ובכך התעוררתי לגמרי.

הזוגי כנראה הצליח לשחרר אבן מהכליה, אלא שבדרך סבל מכאבים מטורפים למשך כמה ימים, והתאוששות שנמשכת בעצם עד היום, בתוך שגרת החיים.

כשהיינו יחד במיון התערערה לי הראיה. עד עכשיו אני לא מבינה מה גרם לזה, והרופאים גם כן לא מצליחים למצוא שום דבר שיכול להצביע על המקור או על פתרון. עברתי הרבה בדיקות שרק מראות כמה אני בריאה, ונשאר לעשות MRI כדי לשלול נוכחות מיותרת של דברים בגזע המוח שלי. עוד כמה ימים לבדיקה ונראה מה זה אומר.

לפני יומיים הלכתי למטפל מתחיל, טעות שעשיתי, כבר לילה שני שאני קמה בשעות האלה שהן לא השעות שלי, ואני ערה לגמרי. לעיניים זה לא עזר... אז אני פה, הזוגי תיכף קם, אולי אחזור לישון אחר כך על הפופים או משהו כזה, אבל כרגע כואבת לי הבטן (הביוץ הזה מטמטם כל חודש מחדש) וכדי להעביר את הזמן אני כאן.

וזה סוף החדשות.