כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

אני ממשיכה בעקביות עם התוכנית, בעיקר כי הזוגי שלי מעודד אותי ולא מפסיק להזכיר לי שהוא מאמין בי. לא נשאר יותר ממה להתפרנס, אני שמה יהבי על הפטנט הזה להמשך חיי הכלכליים, ובונה מציאות עליזה למדי להמשך.

הפטנט הוגש ונרשמה הבקשה, התוכנית העסקית כבר בידי, הסרט ההסברתי גמור ובנוי נפלא, והמצגת באמצע העשייה שלה. ביום רביעי פוגשת את איש הקשר החשוב שלי (שהוא גם קרוב משפחה) שסוף סוף יכול לעזור כמו שצריך, הנה הרגע הגיע שהוא יזיז את האנשים הכבדים בשבילי, נראה כאילו לצורך זה היו כל השלבים הקודמים איתו, להביא אותו למקום שיוכל לעזור לי בתקופה הזו של חיי. דברים מסתדרים בתנועה, אני יודעת את זה, אני על קצה תחום האמון והאמונה אבל לא מפסיקה להזכיר לעצמי שהחיים נכונים, שהכל יסתדר, גם אם כרגע המצב נראה יותר נמוך ממה שדמיינתי אי פעם.

לא כתבתי בשום מקום על הפטנט הזה, גם לא כאן, הכל סודי ומלא תקווה.

אז הנה קצת לכתוב בשבילי את הכיף שלי -

הרעיון - עלה יום אחד, סתם מתוך חיבור של כל מיני נקודות בחיי יום-יום. אני תמיד אומרת שנשים חלשות יותר ולכן חייבות למצוא תחליפים חכמים לכוח החסר, המוח שלי התפתח מתוך החוסר הזה, התחבר עם היצירתיות, ויוצא שיש לי כל מיני רעיונות טובים.אז הרעיון עלה, סיפרתי לזוגי שלי שהתלהב, הכנתי אחד נסיוני לראות אם זה אכן מצליח, ומשם התקדם תהליך השיפור עד שהגעתי די מהר למה שקיים עכשיו.

הביצוע - התחלתי לחפש מקורות לחומר שאני צריכה, לחרוש את האינטרנט. הכי מצחיק שפתאום דברים משוק ההון מתחברים למה שאני רואה במציאות. מצאתי את עצמי נוסעת ברחבי כביש 6 כדי להגיע למקור החומר, פגשתי מישהו נחמד שעזר מכל הלב, נתן לי דוגמאות חינם, סיפק לי מידע על מחירים וטווח פעילות, ופתח את הרעיון לכיוון הבינלאומי.

חזרתי הביתה והכנתי כל מיני דוגמאות, הראשונות היו ממש לא מתאימות, אבל ביססו את הנקודות החיוביות עד שנוצר מהוצר המוגמר, פשוט ונוח לשימוש.

הפטנט - פניתי לקרוב משפחה שבמקצועו מאתר פטנטים. הוא לא איתר דבר הדומה למה שהכנתי, ואחרי שבוע מורט עצבים נתן לי אישור להמשיך הלאה. חבר נתן לי שם של עורך פטנטים, שהצליח לרשום את הרעיון ולהגיש אותו, הכל בסודיות גמורה ותכתובת מקודדת שאף אחד לא יוכל לעלות על זה, והנה הכל רשום באנגלית וחתום על ידי אמריקאי נחמד מהצד השני של הגלובוס. עכשיו אפשר לדבר על זה, אבל רצוי עדיין לא לחשוף, שלא יבצעו אותו לפני.

הגיע השלב הבא - איך אני יוצאת עם זה החוצה. פניתי למט"י, מכירה אותם מפעם, ביקשתי שיעזרו לי לכתוב תוכנית עסקית. קישרו ביני ובין אחד משלהם, במחיר סמלי ביותר ישב וכתב לי את התוכנית. אמנם לא ממש הצליח לרדת לסוף דעתי, אבל הכין תוכנית עם קוים כלליים ברורים ביותר, לפחות לקנה מידה מקומי. אני מדברת בקנה מידה עולמי, ולא תהיה בעיה להסיק את המסקנות הברורות על היקף הטווח הבלתי מוגבל.

בהתחלה הוא לא הבין על מה אני מדברת, וככל שהעמיק לתוך התוכנית התלהב יותר ויותר. חוסר ההבנה שלו גרם לי להבין שצריך סרט המראה מה עושים עם זה.

הסרט - החבר המוכשר של הזוגי הסכים להכין אותו, החברה המקסימה הסכימה לככב, ושניהם בהתנדבות והתלהבות. הלכנו ליום צילומים שהסתיים אחרי שעה וחצי, כי הכל היה מובן ובעיקר - כי שניהם באים מתחום ויזואלי, יודעים מה לעשות ומבינים מה אני אומרת (יש אנשים שמבינים מה אני אומרת ולמה אני מתכוונת!!!!!!!!!!!) כך שמצאנו את עצמנו נהנים על כוס קפה בנחת, לפני ואחרי הצילומים. למחרת הגעתי לסטודיו שלו, ותוך זמן קצר הסרט היה מוכן, המוזיקה נשלחה דרך הרשת על ידי הזוגי שלי, שידע מיד מה יתאים, ואכן הכל התחבר פשוט נפלא. תוך יומיים היה לי ביד סרט מקצועי לחלוטין. תענוג!

המצגת - עכשיו נשאר לחבר את הפרטים החשובים מתוך התוכנית העסקית, יחד עם תמונות נחמדות, עם עובדות כלליות ועם כל מה שצריך כדי לתת תמונה ברורה ובהירה למשהו הזה. התחלתי להכין אותה בעזרת הזוגי הגאון שלי, כי מעולם לא עשיתי מצגות עד עכשיו, וכמובן שאחרי כל התוכנות הגרפיות שנאי משחקת בהן לאחרונה, להכין מצגת הופך להיות משחק ילדים משעשע.

יש לי זמן עד מחר לגמור את המצגת, כי ביום רביעי, כאמור, אני פותחת את הדלת ומתחילה לצעוד בדרך הסלולה, דרך האבנים הצהובות שלי, שתוביל אותי לעולם שעוד לא הייתי בו, אבל אני מכירה אותו מהתבוננות מהצד לאורך השנים.

נראה לי שאני צריכה לתפור לי איזה בגד יפה לפגישות הבאות, מה שיש לי היום שייך לאיזור הביתי, החם והנעים, מה שחסר לי זה משהו עסקי (מזכיר לי את שמלת 43 הכפתורים של חנה...).

אופטימיות, אמונה ותקווה.